מחאה- מחאת האוהלים והזדהות

לפעמים נדמה שהעבדות חוזרת, עבדות נגסנית משהו.
אט אט בטלפיים רכות שחושפות טופרים הגורפים אל אותן כפות חלקי בשר ורוח. בעבודה אין כבר דיי.
הם רוצים לשעבד.לשעבד את מעמד הביניים שלא נותר ממנו הרבה,כמה משפחות בודדות כמו אז בימי הביניים.
פיאודליזם בכסות דמוקרטית,ושוק חופשי לאותן משפחות שליטות. מדינת ישראל קפיטליסטית.
מה רע?!


אך מסתבר  כי הרוח טרם גוועה.אל כיכר תחריר הנחשפת בני בכורי מצטרף מזה מספר ימים אל מחאת האוהלים בבאר-שבע.
בעיתונות הכתובה וגם האחרת
רוני סומק, מאיר שליו, יורם קניוק ואחרים
מצרפים את קולם

די לאדישות ההורגת, די לחוסר האיכפתיות.
כן גם דור הY מתעורר עכשיו. ודור הX

מותר לחלום על בית, על מזון ועל אומנות. זאת לא בושה.
לא.
מותר גם לנו לרצות לחיות, לחלום.
חלומות מתים הם ארס
ארס מפעפע ומפעפע
וקוטל כל חלקה טובה.

רוצים להיות בני אנוש ולא עבדים.