הדרך הקלה לשלוט באלכוהול - אלן קאר (ספר הדרכה)
2010
279 עמוד
279 עמוד
הוצאת בבל
הוצאת ידיעות ספרים
תרגום תמי דומאי
EASY WAY to CONTROL ALCOHOL - Allen Carr
אני יודעת שאלה המכירים אותי ירימו גבה, מה לי ולאלכוהול??? לגימה קטנה מבירה מעוותת את פניי, ואני יורקת את המשקה. לא אוהבת את הטעם המר, בני האמצעי אומר-אמא- זה טעם נרכש. (שו נרכש? מי צריך טעם כזה? )
אז ככה לפני שנים רבות, באחד הקורסים שעשיתי פגשתי את ג. איש מרשים פיזית גבוה וחסון, משכיל ואוהב חברותא. הוא סיפר שהוא פוטר לאחרונה ממקום עבודה מסודר, תמיד נשא עימו תיק ג'מס בונד כמו שקראו לזה אז. לפעמים בבקרים הוא היה מחפש , מסובב את גבו אלינו, פותח את התיק שולף בקבוק ושותה. עושה את זה בגנבה. כאילו שאף אחד לא ישים לב. אבל כולנו ראינו.
כששוחחנו, סיפר שאישתו התגרשה ממנו ושהוא כבר לא רואה את הבנות. למה-שאלתי. והוא פתח את התיק ובתוכו היו כמה דפי פוליו ובקבוק ערק.
למה אתה צריך את זה, הוא הראה לי את ידו, ידו רעדה. אחר כך הסתובב ושתה. "אני לא יכול בלי" אלו היו המילים האחרונות ששמעתי ממנו. לאחר כשבוע סולק מהקורס. יותר לא שמעתי ממנו.
זאת היתה הסיבה שבשלה ביקשתי את הספר של אלן קאר- הדרך הקלה לשלוט באלכוהול.
קראתי את הספר אט אט, מנסה להבין ולהיכנס לעולמם של אלה שהשתיה היא בת ליוויתם וזאת שהם אינם יכולים בלעדיה.
אלן קאר טוען ששיטתו יעילה במידה שווה לכל סוגי ההתמכרות, (שאלתי מספר אנשים לגבי הספר הקודם שלו לגבי עישון רק אחת מהם אמרה שהספר לא עזר לה) . אם זה כך אמרתי לעצמי אזי זה נהדר.
התחלתי לקרוא, הוא פונה לרגש ולשכל יחד, הוא מפציר בשותים שלא להפסיק לשתות עד לסיומו של הספר, יש לו 7 כללים והוא חוזר וטוען שAA טועים, אחרת הוא לא היה יכול להצליח, או שאלה שממש רוצים להיגמל יצליחו.
הוא מביא כדוגמא את התפיסה הרווחת בAA שעל פיה אלכוהליזם הוא מחלה שאין לה מרפא. הוא מבקש מהמכורים לא להקשיב לעצה זו ולשאר העצות הניתנות שם. אלא להקשיב למה שיש לו לומר, ובעיניי דבריו נשמעים הגיונים ופשוטים.
לגבי "המחלה" אלכוהליזם הוא כותב: " לא פעם אחת הגיעה לאוזני השמועה שניתן לקבוע אם ילד בן שנתיים הוא אלכוהליסט ! מנין לי שזו שמועה ותו לא? מיכוון שאם זה היה אפשרי, היינו בודקים את ילדנו באופן שגרתי ביום הולדתם השני.
כשחושבים על כך, הקביעה שאלכוהליסטים שונים גנטית משתיינים אחרים היא דיי מדהימה, פירושה שהאלכוהול כשלעצמו הוא בעצם עניין שולי. אתם יכולים להיות אלכוהליסטים בלי שאי פעם שתיתם אלכוהול."
הוא מבקש מהקוראים שהם יחליטו אם הם חולים במחלה ולא איזו הגדרה מעורפלת (הוא מביא את ההגדרות המעורפלות לאלכוהליזם).
לשם כך הוא מביא את דוגמת הצמח הכדנית. צמח הטורף חרקים.
בפרק הרגע המכריע הוא הרגע שבו "אתם מגיעים לשלב הזה כאשר בני משפחתכם וחבריכם רומזים לכם שאתם שותים יותר מדיי.[ ...] אז עכשיו אתם הולכים להוכיח מה שתמיד אמרתם למשפחה, לחברים ולעצמכם שאתם שולטים במצב! איך תוכיחו זאת ? ע"י הפחת כמות המשקאות."
הניתוח שלו לגבי ההתמכרות מגיע מנקודה של אדם שהיה שם, ולכן ההסברים שלו יכולים להשפיע על האדם שרוצה להיגמל.
הוא מביא את שיטת כוח הרצון ככשלון, בתחילה אמנם השתייה היתה הנאה ומשענת אך אט אט היא הופכת לבעייה. המכור אומר שהוא יוותר לגמרי, (לא להפסיק או לחדול) ואז זה נעשה קשה יותר. "מים גנובים ימתקו".
השתייה והעישון בעבר נחשבו לסממנים של עוצמה, גבריות, קשיחות ותחכום בעבר, אך למעשה אלה ששתו (השחקנים והזמרים) היו כאלה לפני השתייה. ואילו השתייה פגעה בהם, וסופם היה מר.
לא אחת נוצר הרושם שהמשקה עזר למכור להתגבר על עכבותיו והפך אותו ממשעמם עד מוות לאדם מרתק.- אך אם הדבר כך- אז למה השתיינים אינם הופכים לאנשים מרתקים ומעניינים יותר ככל שהם מתמכרים.
הוא מסביר כי משקאות חריפים הם "סם רעיל מאוד, ממכר מאוד, בעל טעם דוחה, שמיוצר מחומר צמחי מרקיב, סם שלא מקנה שום יתרון."
דומני שזהו ספר שיכול לסייע למכורים, שכן הוא סותר אחת לאחת את טענותיהם, ונותן להם כלים להתמודדות. חשיבותו היא במיוחד היום שמספר בני הנוער ששותים עולה ועולה, כי בעיניהם שתייה היא דבר מגניב לכאורה.
למה אתה צריך את זה, הוא הראה לי את ידו, ידו רעדה. אחר כך הסתובב ושתה. "אני לא יכול בלי" אלו היו המילים האחרונות ששמעתי ממנו. לאחר כשבוע סולק מהקורס. יותר לא שמעתי ממנו.
זאת היתה הסיבה שבשלה ביקשתי את הספר של אלן קאר- הדרך הקלה לשלוט באלכוהול.
קראתי את הספר אט אט, מנסה להבין ולהיכנס לעולמם של אלה שהשתיה היא בת ליוויתם וזאת שהם אינם יכולים בלעדיה.
אלן קאר טוען ששיטתו יעילה במידה שווה לכל סוגי ההתמכרות, (שאלתי מספר אנשים לגבי הספר הקודם שלו לגבי עישון רק אחת מהם אמרה שהספר לא עזר לה) . אם זה כך אמרתי לעצמי אזי זה נהדר.
התחלתי לקרוא, הוא פונה לרגש ולשכל יחד, הוא מפציר בשותים שלא להפסיק לשתות עד לסיומו של הספר, יש לו 7 כללים והוא חוזר וטוען שAA טועים, אחרת הוא לא היה יכול להצליח, או שאלה שממש רוצים להיגמל יצליחו.
הוא מביא כדוגמא את התפיסה הרווחת בAA שעל פיה אלכוהליזם הוא מחלה שאין לה מרפא. הוא מבקש מהמכורים לא להקשיב לעצה זו ולשאר העצות הניתנות שם. אלא להקשיב למה שיש לו לומר, ובעיניי דבריו נשמעים הגיונים ופשוטים.
לגבי "המחלה" אלכוהליזם הוא כותב: " לא פעם אחת הגיעה לאוזני השמועה שניתן לקבוע אם ילד בן שנתיים הוא אלכוהליסט ! מנין לי שזו שמועה ותו לא? מיכוון שאם זה היה אפשרי, היינו בודקים את ילדנו באופן שגרתי ביום הולדתם השני.
כשחושבים על כך, הקביעה שאלכוהליסטים שונים גנטית משתיינים אחרים היא דיי מדהימה, פירושה שהאלכוהול כשלעצמו הוא בעצם עניין שולי. אתם יכולים להיות אלכוהליסטים בלי שאי פעם שתיתם אלכוהול."
הוא מבקש מהקוראים שהם יחליטו אם הם חולים במחלה ולא איזו הגדרה מעורפלת (הוא מביא את ההגדרות המעורפלות לאלכוהליזם).
לשם כך הוא מביא את דוגמת הצמח הכדנית. צמח הטורף חרקים.
בפרק הרגע המכריע הוא הרגע שבו "אתם מגיעים לשלב הזה כאשר בני משפחתכם וחבריכם רומזים לכם שאתם שותים יותר מדיי.[ ...] אז עכשיו אתם הולכים להוכיח מה שתמיד אמרתם למשפחה, לחברים ולעצמכם שאתם שולטים במצב! איך תוכיחו זאת ? ע"י הפחת כמות המשקאות."
הניתוח שלו לגבי ההתמכרות מגיע מנקודה של אדם שהיה שם, ולכן ההסברים שלו יכולים להשפיע על האדם שרוצה להיגמל.
הוא מביא את שיטת כוח הרצון ככשלון, בתחילה אמנם השתייה היתה הנאה ומשענת אך אט אט היא הופכת לבעייה. המכור אומר שהוא יוותר לגמרי, (לא להפסיק או לחדול) ואז זה נעשה קשה יותר. "מים גנובים ימתקו".
השתייה והעישון בעבר נחשבו לסממנים של עוצמה, גבריות, קשיחות ותחכום בעבר, אך למעשה אלה ששתו (השחקנים והזמרים) היו כאלה לפני השתייה. ואילו השתייה פגעה בהם, וסופם היה מר.
לא אחת נוצר הרושם שהמשקה עזר למכור להתגבר על עכבותיו והפך אותו ממשעמם עד מוות לאדם מרתק.- אך אם הדבר כך- אז למה השתיינים אינם הופכים לאנשים מרתקים ומעניינים יותר ככל שהם מתמכרים.
הוא מסביר כי משקאות חריפים הם "סם רעיל מאוד, ממכר מאוד, בעל טעם דוחה, שמיוצר מחומר צמחי מרקיב, סם שלא מקנה שום יתרון."
דומני שזהו ספר שיכול לסייע למכורים, שכן הוא סותר אחת לאחת את טענותיהם, ונותן להם כלים להתמודדות. חשיבותו היא במיוחד היום שמספר בני הנוער ששותים עולה ועולה, כי בעיניהם שתייה היא דבר מגניב לכאורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה