להרגיז מישהו חסר משמעות
חנה רוזנטל
153 עמודים
נופך פרוזה, /מקור
הוצאת אבן חושן
זהו ספר של סיפורים קצרים, קריסטליים, הרבה צבע ותחושה של מצלמה נודדת יש בסיפורים וקור. קור עצום נושב מן הגיבורים ומחייהם המתאיידים לפעמים בחוסר תועלת.
בסיפוריה של רוזנטל האנשים מצויים בבדידות, מנותקים משהו, וכשלעיתים מבליחה לתוך חייהם אהבה היא נמוגה באותה מהירות שבה היא מופיעה.
הספר נקרא על שם הסיפור השלישי בספר "להרגיז מישהו חסר משמעות" , משפחה, זוג הורים ובת. הבת יונה מגיעה הביתה, ההורים ישובים ליד השולחן, באצבעות שלובות,( מתוקתקים) יונה מגלה שההורים שלה התאבדו, והיא משוכנעת שהם עשו זת כדי לקלקל לה :
"'מֶרְד' צרחה יונה, כשמצאה את קולה. תגובה הולמת לרגע כזה, כי שימוש בשפה פחות מוזיקאלית מצרפתית היה פוגם באוירה.
ועוד איזה מֶרְד, הם גנבו לה את ההצגה! הפגישה שלהם עם המוות היתה יותר מרהיבה מכפי שהיתה יכולה לדמיין. והעיתוי צורב- ממש לפני שעמדה להתאבד בפעם השלישית."
היא מתיישבת קוראת את הפתק שהם השאירו לה, אוכלת מנקה את השולן ואת הכלים, ואח"כ מצלצלת לעו"ד שיבואו. ואז הזמינו את אנשי מד"א. התאבדות ההורים היתה על רקע מחלת האב –ניוון שרירים מתקדם.
כשהיא אומרת לרופא שלדעתה הם התאבדו כדי לקלקל לה הלה משיב:"אל תחמיאי לעצמך," נשף בבוז, "את חסרת משמעות בסיפור הזה, וכדאי שלא תפיצי את השטות הזאת ."
בסיפור "קעקועים" מסופר על בחורה מדימונה, שירה, ששמה המקורי "עשירה", הלומדת עיצוב אופנה במכללה, דגמיה המוצגים בכיתה נקטלים, אך זוכים להיות להיט בקרב השווקים, הם נמכרים במהירות ובכמויות, בדגמים היא מוסיפה את הלוגו שלה-נחש שחור שלוף לשון אדומה הלוחכת שמלת בלון ורודה. כל דגם שהיא מעצבת היא מקעקעת על גופה. המורים קוטלים את עבודותיה, ואז היא מציגה שמלה שחורה המבטיחה את מקומה במכללה. ברגע זה היא פורשת ולא מעצבת דבר, עד שהיא מגיעה לחנות בדים ושם היא מתחילה לפרוח.
יש עוד הרבה דמויות בספר, ולרובן אותה תכונה ואותו קור, תלישות ובדידות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה