אדמ-ה
אסף לב.
96 עמודים.
כתב הוצאה לאור.
אתחיל בכריכה, בד"כ אני לא משקיעה זמן בכריכה, אבל הפעם הכריכה הזאת שבתה את ליבי. ציור של איש (כנראה אינדיאני) בתלבושת של נמר, נוצות ירוקות, חרוזים וחגורת חרוזים ירוקה למותניו רוקד.
הרקע בצבע האדמה.
בספר שירים זה, הרבה הרבה חיים ומוות שזורים זה בזה, תפילות אישיות , אלוהות ומשחקים של משפטים ומילים מהעולם שלנו.
השיר הראשון נקרא Amor fati- חיפשתי ומצאתי שפירושו- לאהוב את הגורל. ואני חושבת אחרי שקראתי את הספר שזה בעצם המוטו של הספר. הקבלה הזאת של החיים של המוות של הקיום.
אביא את השירים שהם ידברו:
"אתה אומר"
משורר אמיתי
צריך להיות מת
כדי שתהיה פרספקטיבה
למשורר אובייקטיבי
כדי שיהיה געגוע
כדי שהאש החיה
לא תשרוף את העור הנושם
והנשמה הבוערת
לא תטשטש
את החי המהלך הזה.
כשהמילים רחוקות מהנשימה
מההרגל
מהמכולת והחשבונות והכלים שבכיור
הן נקיות יותר, אמיתיות יותר
משוררים חיים
כמו משיחים
הם תמיד
מתחזים.
"חשוף"
אין לאן לברוח
העולם גילה את כל מקומות המיסתור האפשריים שלי
משחק המחבואים הזה הפך חסר טעם
מכור
מי שעומד מלפניי מאחוריי ומצדדי
אחת שתיים
שלוש...
אני העומד
עירום
לב פועם, דם בעורקים, מחשבות בנימים
נושם ןנושף במדיטציה טיבטית
את מה שסביבי
באי היווני הזה
והשיר האחרון בספר:
" תפילת גוף יחיד"
יהיה גופי שולחן ערוך
כמו ערב שבת, בחסד נסוך
ערוך להלמות הלב ולכאבי הנשמה
לעונג זורם ולקרני החמה
ערוך לשריר מכווץ, ולוריד מתפתל
לחיבוק אישה, לנפרדות האל
ערוך לכוח כבידת האדמה
ולתשוקה למים
ערוך למלחמות היהודים
ולשתיקת השמיים
אשאיר לכם לשפוט.
אסף לב.
96 עמודים.
כתב הוצאה לאור.
אתחיל בכריכה, בד"כ אני לא משקיעה זמן בכריכה, אבל הפעם הכריכה הזאת שבתה את ליבי. ציור של איש (כנראה אינדיאני) בתלבושת של נמר, נוצות ירוקות, חרוזים וחגורת חרוזים ירוקה למותניו רוקד.
הרקע בצבע האדמה.
בספר שירים זה, הרבה הרבה חיים ומוות שזורים זה בזה, תפילות אישיות , אלוהות ומשחקים של משפטים ומילים מהעולם שלנו.
השיר הראשון נקרא Amor fati- חיפשתי ומצאתי שפירושו- לאהוב את הגורל. ואני חושבת אחרי שקראתי את הספר שזה בעצם המוטו של הספר. הקבלה הזאת של החיים של המוות של הקיום.
אביא את השירים שהם ידברו:
"אתה אומר"
משורר אמיתי
צריך להיות מת
כדי שתהיה פרספקטיבה
למשורר אובייקטיבי
כדי שיהיה געגוע
כדי שהאש החיה
לא תשרוף את העור הנושם
והנשמה הבוערת
לא תטשטש
את החי המהלך הזה.
כשהמילים רחוקות מהנשימה
מההרגל
מהמכולת והחשבונות והכלים שבכיור
הן נקיות יותר, אמיתיות יותר
משוררים חיים
כמו משיחים
הם תמיד
מתחזים.
"חשוף"
אין לאן לברוח
העולם גילה את כל מקומות המיסתור האפשריים שלי
משחק המחבואים הזה הפך חסר טעם
מכור
מי שעומד מלפניי מאחוריי ומצדדי
אחת שתיים
שלוש...
אני העומד
עירום
לב פועם, דם בעורקים, מחשבות בנימים
נושם ןנושף במדיטציה טיבטית
את מה שסביבי
באי היווני הזה
והשיר האחרון בספר:
" תפילת גוף יחיד"
יהיה גופי שולחן ערוך
כמו ערב שבת, בחסד נסוך
ערוך להלמות הלב ולכאבי הנשמה
לעונג זורם ולקרני החמה
ערוך לשריר מכווץ, ולוריד מתפתל
לחיבוק אישה, לנפרדות האל
ערוך לכוח כבידת האדמה
ולתשוקה למים
ערוך למלחמות היהודים
ולשתיקת השמיים
אשאיר לכם לשפוט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה