הפרדס של רג'ינה

הפרדס של רג'ינה
דביר צור
223 עמודים
הוצאת בבל.

לא קראתי את צור בעבר, ועכשיו אני חושבת שזה כולו ההפסד שלי. את זה אני יכולה לתקן, אני מנחמת את עצמי, ושוב פותחת ומדפדפת בספר הזה. וכן, החלטתי לחפש את הספר הראשון של צור.

הספר עוסק ברג'ינה המתגוררת בבית גיל הזהב, בבית למברג, היא מחפשת את בנה מנשי, שנעלם לפני כ -20 שנה, היא רוצה לגלות לו את חייה, לפני שהזיכרון והמוות ינצחו אותה. יש לה שני אחים חיים, דוד ועזרא. ואחות שנפטרה –עזיזה. בעלה נפטר בהתקף הלב השלישי. היא מבקרת בקביעות את שני אחיה, והזיקנה אוכלת בה. פלשבאקים של ילדותה וחייה מופיעים ומגלים אט אט את עולמה של רג'ינה מועלם, ילידת החידקל.  הזיכרונות מופיעים ומשטים לעיתים בה כשהם מתערבבים בחלומות ובפחדים. והפחד הכי גדול שהיא לא תספיק.
בבית בו היא מתגוררת, ישנו דייר בשם אלפרד, שמאוהב בה דואג וחרד לה , אלפרד, מתברר היה כנראה איש שעסק בביטחון, (בריגול כנראה) . שהים והדולפינים עזרו לו.  בבית האבות יש תשושים, סיעודיים ואנשים שאוטוטו נפרדים מהעולם. תיאור הדיירים והשיחות ביניהם  כל כך אמינים, האנשים נשארים אנשים גם בקינאות ובאהבות שלהם.

אט אט נבנית דמותה של רג'ינה מועלם, ואני כקוראת לומדת לאהוב אותה ואת שאר הדמויות. הזיכרונות של רג'ינה רוקמים יחד מסכת חיים לא פשוטה.
רג'ינה באחד מיציאותיה נתקלת בהומלס המזכיר לה את מנשי, אלפרד מתנדב לחפש את מנשי ולעלות על עיקבותיו, הוא סוחף אחריו את כל באי הבית, ויחד הם מחפשים את בנה האובד של רג'ינה.

תיאורי הכאב ותיאורי הזיקנה בספר נקראים כל כך אמינים, כל כך נוגעים שלפעמים אפילו מתקבלים באהבה על ידי רג'ינה. דמותו של מנשי מצטיירת לאיטה, כי רג'ינה מתקשה או אינה מסוגלת למסור מידע לאלפרד.

האם זיקנה יכולה להיות יפה?! כאן הזיקנה מתאורת יפה,  כאן הכאב הוא לעיתים מן ידיד טוב שלא אחת אף מתקבל בברכה, שכן הוא משכיח דברים אחרים, והשיכחה היא כמו מוות, ולכן רג'ינה מנסה בכל כוחה שלא לשכוח, היא מנסה למצוא את הבן מנשי, על מנת להעביר לו הלאה את חייה, לגלות לו את הדברים שהוא רצה לשמוע, ואולי בכך לתקן את לידת העכוז שלו שעל פי רג'ינה- היא האשמה בחריגות בנה.
בכתיבה חומלת, בהבנה של הכותב, מביא צור את סיפור של רג'ינה.(חיפשתי מידע על הכותב- כי חשבתי שהוא כותב מתוך היכרות מעמיקה- התברר כי דביר צור נולד בשנת 1978).
הרבה חמלה יש בספר, הרבה רוך.
ואנושיות.

אהבתי מאוד.