מי בכלל דיבר על אהבה?
אורית רז
272 עמודים
ספריית פועלים.
כשהתחלתי לקרוא את הספר, כמעט ונטשתי אותו, לשמחתי המשכתי ואז הכתיבה כבשה אותי. כשמונים עמודים ראשונים, לטעמי, נכתבו בלשון שהרחיקה אותי כקוראת מן הגיבורה. אך את את הפכה הקריאה לחוויה מרתקת. הכתיבה הפכה קרובה יותר אליי, והתחלתי להתחבר אל הדמויות במיוחד אל רוחל'ה- המספרת בגוף ראשון את הקורות אותה.
העלילה מתרחשת בימים טרום הרצחו של ראש הממשלה רבין, רוחל'ה מנסה להבין מדוע אמה מרבה לכנותה "נשמה חוטאת", מדוע היא מטיחה בה את האשמה על כישלון עסקיו של האב, על נטישתו את אישתו ועוד.
זהו מונולוג שבו מגוללת רוחל'ה את קורות חייה, כשהספר נפתח בנטישת האב את הבית וחזרתו לארה"ב. כאשר רוחל'ה מוסרת לידי אמה את מכתבו של האב.
האם היא דמות דיי מעוררת מחלוקת, היא אישה קטנה, מאופרת, חובשת שביס, שמקפידה על קלה כבחמורה. רוחל'ה שלמדה בעבר באולפנה, עובדת כאחראית משמרת בבית קפה.
האם מנסה למצוא מזור לבעיותיה ופונה אל מקובל מויאל, ששכנתה הפנתה אותה אליו. בתחילה, נרתעה האם מללכת אל אותו מקובל, אך בהמשך הפך הוא לאחראי על פעולות האם שמנסה למנוע את נסיעת האב אל ארה"ב בחזרה. היא מבצעת את כל אשר אומר אליה מויאל, כולל השמת קמעות ושאר דברים תחת משכבו של בעלה. בעלה אינו שומר את המסורת כפי שהיה בעת מגוריהם בארה"ב.
עם נסיעת האב, האם כמעט מתמוטטת, ורוחל'ה המנסה לפצות את אמה, נעתרת לגחמותיה של האם. האם גוררת את רוחל'ה אל המקובל כדי שהוא ימצא מרפה ויראה את הנפש החוטאת, מויאל מכין קמע לרוחל'ה, ושב וטוען באוזני האם שרוחל'ה אינה נשמה חוטאת.
רוחל'ה מוצאת נחמה בזרועותיו.
הדברים מסתבכים בהמשך והיא מחליטה להתחיל לכתוב, כי בשיחותיה עם מויאל היא סיפרה לו שהיא כותבת שירה, הוא מציע- ספרי מתח- ורוחל'ה כדי לרצות מחליטה לכתוב סיפורים.
רוחל'ה בונה אט אט את זהותה על רקע הנטישה והתפוררות התא המשפחתי של הוריה.
תוך כדי היא מגלה המון דברים על אמה ואביה. וכמובן עליה עמצה.
הדמות הנבנית אט אט היא דמות מרתקת ככל שהכתיבה נעשית ישירה יותר ומקרבת.
אהבתי-ממליצה.
אורית רז
272 עמודים
ספריית פועלים.
כשהתחלתי לקרוא את הספר, כמעט ונטשתי אותו, לשמחתי המשכתי ואז הכתיבה כבשה אותי. כשמונים עמודים ראשונים, לטעמי, נכתבו בלשון שהרחיקה אותי כקוראת מן הגיבורה. אך את את הפכה הקריאה לחוויה מרתקת. הכתיבה הפכה קרובה יותר אליי, והתחלתי להתחבר אל הדמויות במיוחד אל רוחל'ה- המספרת בגוף ראשון את הקורות אותה.
העלילה מתרחשת בימים טרום הרצחו של ראש הממשלה רבין, רוחל'ה מנסה להבין מדוע אמה מרבה לכנותה "נשמה חוטאת", מדוע היא מטיחה בה את האשמה על כישלון עסקיו של האב, על נטישתו את אישתו ועוד.
זהו מונולוג שבו מגוללת רוחל'ה את קורות חייה, כשהספר נפתח בנטישת האב את הבית וחזרתו לארה"ב. כאשר רוחל'ה מוסרת לידי אמה את מכתבו של האב.
האם היא דמות דיי מעוררת מחלוקת, היא אישה קטנה, מאופרת, חובשת שביס, שמקפידה על קלה כבחמורה. רוחל'ה שלמדה בעבר באולפנה, עובדת כאחראית משמרת בבית קפה.
האם מנסה למצוא מזור לבעיותיה ופונה אל מקובל מויאל, ששכנתה הפנתה אותה אליו. בתחילה, נרתעה האם מללכת אל אותו מקובל, אך בהמשך הפך הוא לאחראי על פעולות האם שמנסה למנוע את נסיעת האב אל ארה"ב בחזרה. היא מבצעת את כל אשר אומר אליה מויאל, כולל השמת קמעות ושאר דברים תחת משכבו של בעלה. בעלה אינו שומר את המסורת כפי שהיה בעת מגוריהם בארה"ב.
עם נסיעת האב, האם כמעט מתמוטטת, ורוחל'ה המנסה לפצות את אמה, נעתרת לגחמותיה של האם. האם גוררת את רוחל'ה אל המקובל כדי שהוא ימצא מרפה ויראה את הנפש החוטאת, מויאל מכין קמע לרוחל'ה, ושב וטוען באוזני האם שרוחל'ה אינה נשמה חוטאת.
רוחל'ה מוצאת נחמה בזרועותיו.
הדברים מסתבכים בהמשך והיא מחליטה להתחיל לכתוב, כי בשיחותיה עם מויאל היא סיפרה לו שהיא כותבת שירה, הוא מציע- ספרי מתח- ורוחל'ה כדי לרצות מחליטה לכתוב סיפורים.
רוחל'ה בונה אט אט את זהותה על רקע הנטישה והתפוררות התא המשפחתי של הוריה.
תוך כדי היא מגלה המון דברים על אמה ואביה. וכמובן עליה עמצה.
הדמות הנבנית אט אט היא דמות מרתקת ככל שהכתיבה נעשית ישירה יותר ומקרבת.
אהבתי-ממליצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה