אפשרות שלישית שירה
עיונים בפואטיקה מזרחית
סדרת מושג.
קציעה עלון
175 עמודים.
הוצאת הקיבוץ המאוחד.
המשורר המזרחי הראשון שקראתי היה ארז ביטון (זהרה אלפסיה ושיר קנייה בדיזנגוף), ואחר כך קראתי את רוני סומק (קו העוני). בעצם, לא חשבתי עליהם כעל משוררים מזרחיים. במיוחד לא על רוני סומק כמייצג. נו טוב- זה רק מה שהיתרו לנו ללמוד בבי"ס.
משוררות מזרחיות כלל לא היכרתי. אפילו לא ידעתי שהן קיימות. (אך הצליחו במשרד החינוך להסתיר אותן??- באיזו פשטות הם עשו את זה-וואלה הצליח להם.
). ואולי לא חשבתי שיש צורך לתייג או לבדוק האם הרקע לכתיבה נובע מין המוצא, ושבעצם יצירה איכותית, אמורה להיות כזאת, למרות השיוך העדתי, כי היצירה היא אונברסלית.
וכאן בספר הזה, ספר המביא מושגים ומהווה מעין מבוא לעולם היוצרים המזרחיים ותפיסת המימסד, כאן- חושפת קציעה עלון, בפניי ובפני הקוראים את קיומם של אלו. היא מעמידה באור את קיומם של משוררים ומשוררות מזרחיים, היא מנסה ומצליחה ,לדעתי, לשפוך אור ולהבהיר כיצד תופס המימסד את הכתיבה של יוצרים אילו. כיצדה אשלייה של כתיבה אוניברסלית עפ"י דבריו של צ'ינואה אצ'בה מהספר ביקורת קולוניאלית ( סוגיית ההתקבלות בהקשר לכתיבה אפריקאית) " מטבע הדברים, יצירתו של סופר מערבי משוייכת אוטומטית להוויה האוניבקסלית. האחרים הם אלה שצריכים להתאמץ כדי להשיג אותה. [...] הייתי רוצה שהמילה ,אוניברסלי, תעלם לגמרי בכל הנוגע לדיון בספרות אפריקאית, עד לעידן בו יפסקו להשתמש בה כמילה נרדפת לצרות האופקים הקרתנית, אך המאוד משתלמת.של ההוויה האירופאית, ועד שהאופקשלה יוכל באמת להכיל את העולם כולו." עכשיו תחליפו את המילה אפריקאי ותשימו מרוקאי או מזרחי... אומר לכם משהו?! פוסט-קולוניאליזם כביקורת ספרות.
הספר כדברי המחברת "מציע פרדיגמה נוספת לקריאת המזרחיות, לקריאתה לא רק מבעד לנושאים השגורים שלאורם היא נקראת בד"כ כגון זהות, מחאה, הגירה, בין המזרח למערב וכדומה – וזאת מבלי להמעיט בחשיבותן של קריאות אלו. רצוני להציע לראות את המזרחיות לא כדבר אלא כמיקום, מיקום בין לבין, מיקום נייד שאינו מבקש למקם ולהתנחל, אלא יותר להצביע על אופן התכוונות עכשויי,[...] הסימנים שאני מבקשת לתת בקורפוס השירה המזרחית הם הצעה לאופק התבוננות יותר מאשר קביעת מסמרות."
היא ממשיכה ואומרת שמעשה הקריאה המזרחית הוא פעולת דיבור שאחת ממטרותיו היא גם לחולל פעולה של צדק חברתי. (ראו את שירו של סומק- קו העוני ואת שיריו הפולטיים של שמואלוף)
עלון מביאה גם את שירה של ויקי שירן "שוברת קיר" שיר ארספואטי מעין מסמך דוקומנטרי המסתיים באמירה:"כשמדברים איתי על שירה/ אני מביאה תמיד את דודתי שרינה/ בתור דוגמא/ ומקללת בשקט."
לא אחת מצאתי את עצמי תוהה מהי שירה. מה מגדיר שירה, קציעה עלון טוענת שהן ברודייה והן שירן יוצאים כנגד ראיית השירה רק כהתענגות על משחקים לשוניים. ולמעשה לאחר קריאת הספר אני מוצאת שלא רק הם. שבעצם רוב הכותבים המזרחיים. האפקטיביות של השפה.
עלון מדברת על שסע, שבאמצעותו ניתן להתבונן מחדש בשירה המזרחית. על תפיסה שבין שני צידי המתרס, היא מביאה את ויזלטיר ואת מירי בן שימחון כדי להדגים זאת. להדגים את הדיאלוג השסמוי והגלוי בין השניים כפי שהוא מתבטא בכתביהם.
כבר מעל שבוע שאני מסתובבת סביב עצמי וחושבת איך אפשר לתת סקירה לספר הזה. ולכן אסיים בקטע משירו שמתי שמואלוף (למרות שאני לא תמיד מסכימה עם דעותיו ובכל זאת... הרי שמו של הספר נלקח מאחד משיריו)
…אל תספרו לי על השואה
ותנהמו במגרשי הכדורגל כמו קופים ,ברגע
ששחקנים אתיופיים נוגעים בכדור
אל תספרו לי על השואה
ותקראו לרוסיים מסריחים ולנשותיהם זונות ….
אל תספרו לי על השואה
ותמכרו נשק דורסני לכל דורש
אל תספרו לי על השואה
כי לא בשביל המדינה הזאת הם מתו.
ספר חובה.
עיונים בפואטיקה מזרחית
סדרת מושג.
קציעה עלון
175 עמודים.
הוצאת הקיבוץ המאוחד.
המשורר המזרחי הראשון שקראתי היה ארז ביטון (זהרה אלפסיה ושיר קנייה בדיזנגוף), ואחר כך קראתי את רוני סומק (קו העוני). בעצם, לא חשבתי עליהם כעל משוררים מזרחיים. במיוחד לא על רוני סומק כמייצג. נו טוב- זה רק מה שהיתרו לנו ללמוד בבי"ס.
משוררות מזרחיות כלל לא היכרתי. אפילו לא ידעתי שהן קיימות. (אך הצליחו במשרד החינוך להסתיר אותן??- באיזו פשטות הם עשו את זה-וואלה הצליח להם.
). ואולי לא חשבתי שיש צורך לתייג או לבדוק האם הרקע לכתיבה נובע מין המוצא, ושבעצם יצירה איכותית, אמורה להיות כזאת, למרות השיוך העדתי, כי היצירה היא אונברסלית.וכאן בספר הזה, ספר המביא מושגים ומהווה מעין מבוא לעולם היוצרים המזרחיים ותפיסת המימסד, כאן- חושפת קציעה עלון, בפניי ובפני הקוראים את קיומם של אלו. היא מעמידה באור את קיומם של משוררים ומשוררות מזרחיים, היא מנסה ומצליחה ,לדעתי, לשפוך אור ולהבהיר כיצד תופס המימסד את הכתיבה של יוצרים אילו. כיצדה אשלייה של כתיבה אוניברסלית עפ"י דבריו של צ'ינואה אצ'בה מהספר ביקורת קולוניאלית ( סוגיית ההתקבלות בהקשר לכתיבה אפריקאית) " מטבע הדברים, יצירתו של סופר מערבי משוייכת אוטומטית להוויה האוניבקסלית. האחרים הם אלה שצריכים להתאמץ כדי להשיג אותה. [...] הייתי רוצה שהמילה ,אוניברסלי, תעלם לגמרי בכל הנוגע לדיון בספרות אפריקאית, עד לעידן בו יפסקו להשתמש בה כמילה נרדפת לצרות האופקים הקרתנית, אך המאוד משתלמת.של ההוויה האירופאית, ועד שהאופקשלה יוכל באמת להכיל את העולם כולו." עכשיו תחליפו את המילה אפריקאי ותשימו מרוקאי או מזרחי... אומר לכם משהו?! פוסט-קולוניאליזם כביקורת ספרות.
הספר כדברי המחברת "מציע פרדיגמה נוספת לקריאת המזרחיות, לקריאתה לא רק מבעד לנושאים השגורים שלאורם היא נקראת בד"כ כגון זהות, מחאה, הגירה, בין המזרח למערב וכדומה – וזאת מבלי להמעיט בחשיבותן של קריאות אלו. רצוני להציע לראות את המזרחיות לא כדבר אלא כמיקום, מיקום בין לבין, מיקום נייד שאינו מבקש למקם ולהתנחל, אלא יותר להצביע על אופן התכוונות עכשויי,[...] הסימנים שאני מבקשת לתת בקורפוס השירה המזרחית הם הצעה לאופק התבוננות יותר מאשר קביעת מסמרות."
היא ממשיכה ואומרת שמעשה הקריאה המזרחית הוא פעולת דיבור שאחת ממטרותיו היא גם לחולל פעולה של צדק חברתי. (ראו את שירו של סומק- קו העוני ואת שיריו הפולטיים של שמואלוף)
עלון מביאה גם את שירה של ויקי שירן "שוברת קיר" שיר ארספואטי מעין מסמך דוקומנטרי המסתיים באמירה:"כשמדברים איתי על שירה/ אני מביאה תמיד את דודתי שרינה/ בתור דוגמא/ ומקללת בשקט."
לא אחת מצאתי את עצמי תוהה מהי שירה. מה מגדיר שירה, קציעה עלון טוענת שהן ברודייה והן שירן יוצאים כנגד ראיית השירה רק כהתענגות על משחקים לשוניים. ולמעשה לאחר קריאת הספר אני מוצאת שלא רק הם. שבעצם רוב הכותבים המזרחיים. האפקטיביות של השפה.
עלון מדברת על שסע, שבאמצעותו ניתן להתבונן מחדש בשירה המזרחית. על תפיסה שבין שני צידי המתרס, היא מביאה את ויזלטיר ואת מירי בן שימחון כדי להדגים זאת. להדגים את הדיאלוג השסמוי והגלוי בין השניים כפי שהוא מתבטא בכתביהם.
כבר מעל שבוע שאני מסתובבת סביב עצמי וחושבת איך אפשר לתת סקירה לספר הזה. ולכן אסיים בקטע משירו שמתי שמואלוף (למרות שאני לא תמיד מסכימה עם דעותיו ובכל זאת... הרי שמו של הספר נלקח מאחד משיריו)
…אל תספרו לי על השואה
ותנהמו במגרשי הכדורגל כמו קופים ,ברגע
ששחקנים אתיופיים נוגעים בכדור
אל תספרו לי על השואה
ותקראו לרוסיים מסריחים ולנשותיהם זונות ….
אל תספרו לי על השואה
ותמכרו נשק דורסני לכל דורש
אל תספרו לי על השואה
כי לא בשביל המדינה הזאת הם מתו.
ספר חובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה