יום ראשון, 18 בספטמבר 2011

המלצה חמה- לילות ערב



לילות ערב
מבחר מאלף לילה ולילה כרך ב'.
434 עמודים
הספרייה של בבל.

את הספרייה של בבל אני אוהבת, במיוחד לאחר שקראתי את הספר המכיל אוסף סיפור מפרי עטו של איזאק באבל. ועכשיו אהבתי התחזקה.

מי לא שמע על סיפורי אלף לילה ולילה? על אותה נסיכה והצליחה בעזרת תושיית להפסיק את מנהגו של אותו מלך להוציא להורג את הנשים עימן שכב למחרת הבוקר.

הספר לילות ערב, מכיל את שאר הסיפורים שספרה שיהרזאד למלך. בנוסף בחלקו השני הוספו שני הסיפורים שתורגמו מצרפתית:- אלדין ומנורת הקסמים, ועלי בבא וארבעים השודדים.

העברית שבחרה המתרגמת לסיפור מוסיפה נופך קסום לסיפורים.
לי היתה תחושה, כשקראתי, שאני קוראת את סיפורי חז"ל. איזו עיברית. פשוט להתמוגג.
היא הצליחה להביא את האופן שבו מספרים בני דודינו סיפורים.
כשקוראחם את הסיפורים צוללים לתוך עולם מרתק של דמויות, של אווירה, של קסם, של שפע ועוני הדרים בכפיפה אחת. (למדתי אפילו מילה חדשה שבתחילה חשבתי שהיא שגויה- להדיד שינה) , הייו מספר פעמים שהמילה ישן נוקדה כ יושן וזה הפריע לי אך נראה לי שהיתה מטרה בכתיבה זו של המילה.

ישנם גם מספר שירים ( המלמדים על החיים, וגם מהווים אמצעי לתקשורת בין הדמויות בסיפור) שמובאים בסיפורים הראשונים.
אפשר ללמוד רבות על אורח החיים המוסלמי, אפילו על תפיסת הערבים את היהודים- באחד הסיפורים- היהודים הם סוחרים רמאים, שכל עיניינם הוא כסף.  סוחר יהודי אחד מרמה את אלדין ורוכש ממנו את כלי הכסף במחיר פעוט מערכם.

הנשים בסיפור אינן חסרות אונים. למרות המגבלות המוטלות עליהן, נשים רבות בסיפורים, הן היוזמות, הן המצילות והן עמוד התווך בעלילה.

אחרי שקראתי את הספר רציתי עוד. לא רציתי שהסיפורים יסתיימו, אז כשהילדים שלי שאלו אותי מה אני קוראת, קראתי להם את הסיפור על מערוף, עיניהם נצצו.
אני מאמינה שאקרא להם עוד, או אפילו שהם יקראו לבד. (אם כי השפה עלולה להוות מכשול )
כמובן שממליצה.

ברמן



ברמן
שי עמית
274 עמודים,
הוצאת שבלול.


אריק הוא נער בן 17 שנלקח (לאחר מות הוריו) תחת חסותו של אחד השכנים שלו, בחור גדול בשם איתן. איתן מוצא עבורו עבודה בבר הנקרא בשם "האורווה" באחד הקיבוצים. הוא תומך באריק ומתנה את העבודה בכך שאריק ילמד במקביל לעבודתו.
ביומו הראשון אריק כמעט פורש מהעבוד לאחר שג'יני הטילה עליו משימה לזרוק את האשפה.
איתן מדבר עם ג'יני והיא משנה את יחסה אל אריק. אריק מתחיל לעבוד בבר לא על תקן של ברמן אך לאחר תקרית בבר הוא מקודם והופך לאחד מהצוות.
בין ג'יני לאריק מתפתחים יחסים החורגים מגבולות יחסי עובד מעבידה.
אריק מוצא חן בעיניה של ג'יני. ובהמשך היא מוצאת חן בעיניו.
הנה קטע מהשיחה בניהם, לאחר אותה תקרית:

" מה גילית?"
לא חשוב. נראה לי שאתה כבר יודע שאני חושבת שאתה ילד מיוחד. נראה לי שהבר מתאים לך."
"מתאים מאיזו בחינה?" שאל.
" מתאים לך כי יש לך ראש פתוח כזה. אתה עוד תגלה כמה תלמד במקצוע הזה על אנשים, במיוחד כשהם שיכורים....אתה יודע להיות חבר  של הלקוחות. יש לך נוכחות, אנשים אוהבים אותך, אתה כוכב קטן. וחוץ מזה, אתה תוכל לשלב עם זה  גם את הלימודים שלך"

אריק עובר בהמשך לעבוד בבר בת"א ואחר כך הוא מטייל בהולנד ושם הוא נפגש במקרה עם רוי, הם נפגעים בתאונה ובעקבות עוד מספר אירועים הם מתחילים לעבוד יחד בבר  בהולנד ובהמשך בניו יורק.
הספר כתוב באופן קולח,  כמו הזיה אחת גדולה. לעיתים ישנה תחושה של חלום , של התעוררות מתוך של ניתוק. תיאורי החיים הליליים תופסים, ומדי פעם מכניס המחבר את השקפת עולמו ואת הפילוספיה האישית שלו לתוך הספר.
המון תיאורי מין ישנם בספר.
אריק מתבגר אט אט בספר הן לעיניו והן לעיני הקורא.

קורמיר- ספר פנטזיה


קורמיר
אד גרינווד וג'ף גראב
436 עמודים
אופוס.


זהו ספר פנטזיה, העוסק בממלכה קדומה בשם קורמיר, שהוקמה על שרידי ממלכה קדומה של דרקונים, בראשם עמד  תאוגלור, דרקון עתיק וזקן שהיטל את אימתו על בני מינו ועל האלפים. הדרקון שמר שהאלפים לא יפלשו ליערות שהיו בשליטת הדרקונים, ולא יצודו התחומם. האלפים לעומת זאת התחילו להתרבות ולא רצו שבדרקונים יטרפו אותם או יגבילו את תנועתם. לכן אחד האלפים, איליפר נלואאווה, הכריז מלחמה על  תאוגלור.  הוא הציע שהם יערכו קרב בניהם והיה אם האלף ינצח את הדרקון, יקבלו הדרקונים על עצמם להימנע מלפגוע באלפים, הדרקון הסכים, והשניים נלחמו. האלף ניצח.

ואז לאחר תקופת מה פלשו בני האדם אל חלקת היער שבתחום האלפים. האלפים השמידו אותם, אך אז הגיע אונדת' אל אותו איזור והחליט להתיישב באיזור זה. סוזארה אישתו לא רצתה להתגורר באותו מקום.

ברובאל את'ר, היה קוסם וידיד לאלפים. הוא תיווך בין המתיישבים החדשים לבין האלפים ואף עבר להתגורר בין המתיישבים כדי לייעץ ולשמור שהמתישבים לא יפגעו בשטחים השייכים לאלפים. את זאת הוא עשה בעצתם.

השנים חלפו וקורמיר גדלה והתפשטה, מלכים חדשים המולכו וקוסמים ומכשפים סייעו בידם לשלוט.

בשנת כפפת הברזל 1936 לסה"ע, יצאה חבורת צייד עם המלך של קורמיר לצוד. תוך כדי צייד הם נתקלו בחיה הדומה לשור, שפגעה במלך , ובשני אנשים חשובים (דוכס וברון) שהיו עימו.  ברו מת,  מרעל שפזרה החיה המפלצתית. אונדר, לא נפגע, הברון תומדור לחץ את ידי הצעיר (אונדר) על השרביט ואז  השרביט נשבר והם העוברו אל הממלכה.

בממלכה שרר תוהו ובוהו בעקבות הפגיעה במלך ומות ברו.
אונדר פונה את הנסיכה ומציע לה להיות המלכה ושהוא יסייע בידיה.

ומכאן העלילה חוזרת אחורה וקדימה בזמן.

עד אמצעיתו של הספר, העלילה היתה סוחפת ומרתקת, למרות הקפיצות בזמן, הקריאה היתה רציפה, הדברים הסתדרו, והיה מתח ורצון להבין ולדעת מה קורה, אך אחר כך הפך הדבר למייגע בעיניי.  הקפיצות בזמן לא עשו טוב לספר. והמתח נשבר. וזה חבל כי הסיפור יפה, והעלילה מרתקת ועוסקת בתככים ובמזימות שנרקמות בממלכה.


כשהשמיים התקרבו לאדמה


כשהשמיים התקרבו לאדמה
שרה אהרוני
361 עמודים.
ספריית מעריב


וידוי אישי- מעולם לא ביקרתי בישובים בעוטף עזה, וגם לא חשבתי לבקר שם. זה פשוט לא התאים לי מה עוד שפחדתי. כן, פחדתי. בעלי לעומתי טען בתוקף כי זה מקום יפיפיה, גם חברים שבקרו שם טענו את אותו הדבר. ואז החליט אריאל שרון על הפינוי. אחר כך כמעט ולא חשבתי על המפונים. עד עכשיו.

חנה ואורי חוזרים משליחות בלימה, ובשיחה עם ידידה (יהודית) הם למדים לדעת כי יש קריאה מהממשלה לבוא ולהתיישב ברצועה הקרובה לעזה, קרוב לכמיליון פלסטינים. חנה מהססת, ובסוף לאחר שהם עולים על האוטובוס הם נכבשים מיופיו ובתוליותו של המקום. הם מחלטים לבנות את ביתם שם.
חנה היא מורה במקצועה ואורי בונה חממה לגידול עגבניות שרי. הם מחליטים שהעבודה בחקלאות תהייה עבודה עברית בלבד, אך למציאות  יש החלטות אחרות והם מעסיקים את איברהים וג'מילה. איברהים הופך לאחראי על המועסקים והוא עצמו מביא פועלים ערביים ומעסיק אותם בתנאי שהם עובדים טוב.

האינתפדה פורצת, ואנשי הגוש ממשיכים בניסיון לשמר את שגרת חייהם, עד להחלטת ראש הממשלה אריאל שרון על ההתנתקות. (מכאן התחיל בשבילי הספר – שזה כמעט במחציתו) דרך ההתמודדות, רגעי השבר, ההתנתקות/גירוש והמצב שבו ערכי החיים של חנה ואורי עומדים במבחן.
נראה לי כי המחברת הצליחה להביא אליי את רגעי (שנות) השבר בחייהם של המפונים, את חוסר התוחלת, וחוסר האונים עמם נאלצו המפונים להתמודד.

חנה היא דמות המתלבטת רבות, אמנם הספר כתוב בגוף שלישי, אך זה למעשה קולה של חנה. היא מרבה להתלבט, וזה קצת מפריע בתחילת הספר, אך לאחר ההחלטה על ההתנתקות הדבר זורם וראה כי הוא מגיע ממקום אמיתי. המחברת מביאה את המחלוקות ואת כל מגוון הקולות שנשמעו באותה תקופה, כן, גם בתוך אותה משפחה, כמו במשפחה של חנה ואורי. (אחיו של אורי מייצג את הצד השני –את אנשי השמאל) אחותה של חנה מייצגת את המנהלת (סל"ע).

לסיכום, הספר כתוב בשפה קולחת, עברית חגיגית משהו, והוא הצליח להביא אליי את מצב המפונים. את חוסר התיכנון ועד כמה פינויו של אדם מחבל ארץ/מבית יכול להיות טראומטי. כמו כן אותי כבשו שתי דמויות, במיוחד אחת, (סבתא טובה) יש שתי סבתות בסיפור,  וניכר כי לכותבת יש סימפטיה לאחת מהן במיוחד, לסבתא טובה. הכותבת מצליחה לצייר דמות מקסימה של אישה בעלת השקפת חיים מרתקת, העיברית הקלוקלת שהיא שמה בפיה, עיברית פרסית, בונה דמות אמינה,לעומת אימה של חנה, שהיא ניצולת שואה ומהווה דמות השונה מהותית מהסבתא השניה.


ספר החוקים של אלי פינקל



ספר החוקים של אלי פינקל - מג קאבוט
מאנגלית: חגי ברקת
הוצאת דני ספרים
נדפס בישראל - 2009

אלי היא ילדה שאוהבת חוקים, והיא בת 11 אלי היא הילדה שהיתי רוצה להיות.
 ואגב קראתי גם את הספר השני שגם הוא יפה אבל פחות מזה.
אחד החוקים שאהבתי הוא אל תידחפו לקקן לגרון
של החברה הכי טובה שלכם!
אלי סיפרה על מיקרה שקרה לה
כשהחברה הכי טובה שלה מרי קיי ואלי הכינו לעוגת יום ההולדת של מרי קיי,
ציפוי תותים אחד החוקים של אלי היה לא לאכול משהו אדום,אלי חשבה מי שם ציפוי תות על עוגת יום ההולדת שלו בעיקר כשאחד החוקים של חברו לא לאכול משהו אדום למה ככה שם החוק כמו שאני נשארת במתח גם אתם
אלי פינקל אחד זה הספר שעד עכשיו הכי ריתק אותי
מזה שווה לכם לקרוא, הוא נתן לי השראה פעם ראשונה שהיה לי בהחלט מה לרשום בהמלצה.

ממליצה לכולם לקרא אותו!!!!

ואמא מספרת- שבעקבות הספר- נועה החליטה שהיא כותבת ספר חוקים משלה. אחד החוקים שנועה כתבה- אסור לאכול דברים ירוקים ( נועה במילא לא אוהבת מלפפונים)

המלצה-הבלש שמפניון ותעלומת העגבניות הגנובות


עמי בן גור
הבלש שמפניון ותעלומת העגבניות הגנובות
איורים: דני קרמן
סִדרת קריאת כיף
הוצאת הקיבוץ המאוחד
115 עמוד
2011 

ההמלצה היא של נועה בת 8
הבלש שמפיניון ותעלומת העגבניות
בספר יש ילדה בשם שרון היא העוזרת של הבלש שמפיניון
ספר יפה גם קצת מותח צחוק יש המון
אני אתחיל ואספר על שרון היא בגילי חכמה כמוני מצחיקה
והכי הרבה שובבה בזכותה נפתרה תעלומה
אם יש לכם בעיה אני מציעה לכם לפנות אל שרון
עכשיו אספר על הבלש שמפיניון
הוא לא מענין אותי רק המכונית מעניינת  כי רן חבר של שמפיניון
צייר עליה חיות פרא ולכן המכונית נקראה בשם חיפושית הג'ונגל
אני הייתי במתח כל יום וכל שעה.
 קראו את התעלומה וגם נסו לגלות
אם יש משהו שמשותף לכם ולספר
ממליצה!!!

המלצה- אדום - אווה טים- ספר מעולה


אדום
אווה טים
376 עמודים
עם עובד ספריה לעם.

תומס, ספדן מקצועי, מוזמן לשאת הספד לאדם שהוא אינו מכיר לודרס, שביקש אותו במיוחד,  הוא ניגש לביתו של הבן שהזמין אותו ומגלה כי אותו אדם היה אחד מהידידים שלו בנערותו, אשנברגר, ( מתברר שהוא החליף את שמו) הגילוי נעשה בעת שהוא מגלה קופסה ובה תצלומים רבים. אשנברגר הוא אחד הסטודנטים שהשתתפו יחד עימו במרד של 1968. הוא מגלה כי הנפטר השאיר לו לבנת חומר נפץ על מנת לנפץ ולמחות את עמוד הניצחון. אשנברגר ידע גם איטלקית. פלאשים של העבר שבים אל הדובר, בעת שהוא מנסה לכתוב את ההספד.

הספר הינו ברובו מונולוג אותו נושא תומס, ומיעוטו שיחות עם האנשים הסובבים אותו,  ואנו מתוודעים אליו הן על ידי הסיפורים אותם הוא מספר לאיריס, המאהבת שלו, שהיא בחורה הצעירה ממנו בכשני עשורים. את איריס הוא הכיר בעת שנשא הספד. הוא נמנע מלקחת אותה איתו להספדים שהוא נושא.
 

תומאס מספר את הקורות אותו הן בעבר והן בהווה וכל זה בפרק זמן של מספר ימים בהם הוא מחפש ומכין את ההספד שהוא ישא. ההיסטוריה האישית שלו וההיסטוריה של הנפטר נשזרו זה בזה בעבר עד לפירוד, כאשר שלושת הסטודנטים בחרו כל אחד להעלם ולנטוש את הדרך שבה הלכו. יש גם בגידה, אחד מהם בגד.

הזכרונות מציפים את הדובר בעת שהוא מחטט בדברים שהשאיר הנפטר, בספרים, במכתבים, תצלומים ועוד.

דמותו של תומס מעוררת בי לעיתים תחושת חוסר נוחות, הוא כל כך שונה מאותו סטודנט ומאותה הדרך בה צעד יחד עם חבריו, כיום הוא כל כך מתבוסס במנעמי החיים, בבורגנות שבשעתו אשנברגר אמר:" אנחנו חייבים לפוצץ את הבונקר של הבורגנות".

חומר הנפץ הוא כמו קטליזטור, כמו סמל להמון דברים. והוא ניתן בידיו של תומאס. ההספד הוא גם ההספד על חייו ודרכו של הספדן.

אי אפשר לקרוא את הספר הזה ולא לעצור ולהרהר,  לעצור ולחשוב ולשאול.
כן, לשאול.

הספר מסתיים בקטע הבא:
"קני תותח מוזהבים, הם עפים סביבו. והמלאך בתנוחה אופקית מתהפך לאיטו[...]הוא כבר לא חונק אותו, הוא כבר לא יכול לחנוק אותו, הוא כבר לא יכול לחנוק אותו, הכל מתמוטט, איזה רעש, שריקה, קריעה, ציפצוף, משק כנפיים, אני עף, סוף-סוף, התרה, תמיד אותה צעידה קדימה, גאולה, סוף-סוף, הווה, התרסקות, הווה תמידי, עננה, אפור עדין ומעליו האור.
אור."

ממליצה, בטח שממליצה.

יומנו של חנון-המלצה של אריאל


יומנו של חנון- עובדות החיים
ג'ף קיני
217 עמודים
הוצאת כינרת  זמורה ביתן

ממליץ אריאל מלול, בן 11.5

הספר מתחיל שהוא מתאר שגרג הפלי רב עם חברו ראולי בחופש הגדול,עכשיו גרג מחפש חבר חדש
לתחילת הלימודים.
יש לו שתי אופציות: כריסטופר בראונפילד או טייסון סנדרס.
כריסטופר הוא מגנט יתושים מעולה אבל לדעת גרג הוא חבר לקיץ יותר מאשר ללימודים.
וטייסון הוא אוהב את אותם משחקי וידיאו שגרג אוהב אבל בשירותים הוא מוריד את המיכנסיים עד למטה וגרג לא בטוח שהוא יתרגל לזה.
בנתיים גרג ניסה למשוך את תשומת לבו של ראולי בדרכים שונות אבל ראולי שיחק עם משהו שקוראים לו בריאן.
לאחר "קצת" בירורים גרג גילה שאותו בחור (בריאן) הוא עובד בחברה שנקראת "אחלה בריאן".
גרג אפילו לא בוטח שקוראים לא בריאן לאחר שראה שאותו בחור הוחלף.

באחד הימים גרג שמע שראולי מזמין משהו למופע רוק.בהתחלה גרג קינא כי הוא אף פעם לא היה במופע רוק אמיתי,אומנם הוא היה בהופעות של הלהקה של אחיו אבל לא היו הרבה קהל.
לאחר שגרג גילה מי המופיע הוא כבר לא קינא כי התברר שזה היה הזמר האהוב על ראולי :ג'ושי.
הספר היה מצחיק מאוד אני לא בטוח שאפשר לקרוא אותו בלי לחייך אפילו פעם אחת.