יום שבת, 14 בינואר 2012

המלצה- המנהל הישראלי בעולם הגלובלי


המנהל הישראלי בעולם הגלובלי

מדריך לנסיעות עבודה לחו"ל והבדלים בתרבות העבודה בין מדינות

כרך ראשון: מדינות אסיה ואפריקה.

דר' חנה אורנוי.

323 עמודים.

רימונים הוצאה לאור.



בעיני הצטיירו אלה שמקום העבודה שלהם שולח אותם לטיסת עסקים כמרווחים גדולים-שזה נוצץ, וכייפי, אך אחרי שאחי היה יוצא למסעותיו גיליתי שלא כך הוא. שלא תמיד הדברים הם כפי הנראים לנו.



כשהוא סיפר שכשנפגש עם אחד העובדים מהחברה בארה"ב ותוך כדי שיחה הוא הזמינו לבוא לשבת אם יהיה באיזור,  אחי אדם דתי ומסרותי, שמח על ההזמנה, והבין אותה כלשונה. שהוא מוזמן, ואז כשהוא הגיע והמארחת הופתעה, הבנתי שהתרבות שלנו לא תמיד היא בעלת אותם קודים חברתיים. שיש כללים אחרים. זה למעשה היה המניע שלי לבחור בספר זה לקריאה.



הספר בנוי משישה פרקים, הבנויים כך שהקורא יוכל להבין את התופעה, יבין את השיקולים שהובילו מרילוקיישן קלאסי- שבו המוצב עובר יחד עם משפחתו אל ארץ היעד, מה הם הקריטריונים של הצלחת המוצב, (אחד מהקריטריונים של כישלון הרילוקיישן  הוא חזרה ארצה טרם זמנה).

מה השיקולים בטיסות עסקים –דור הרילוקשיין החדש. – זהו למעה תוכנו של פרק ראשון, ואז המחברת עוברת אל פרק 2 , שיטות המחקר ואוכלוסיית המחקר.  מה הם ממצאי המחקר. ומכאן ניתן ללמוד למי זה מתאים, למי לא, מי יצליח ומי עלול שלא להתאקלם. מהו המחיר המשפחתי שהמשפחה משלמת, ומהו המחיר של המוצב עצמו, מהן היתרונות והחסרונות ועוד.



פרק שלישי- טיפים לנסיעות עסקים, פרק רביעי- דן בהבדלים בין המדינות.

פרק חמישי שהוא רובו של הספר נותן סקירה מורחבת וממצה של מדינות אסיה. גם אדם שאינו מיועד לנסוע ימצא כאן מידע וידע  רב גם למטייל רגיל או לסתם אדם סקרן.



פרק שישי ואחרון- נותן סקירה מורחבת וממצה של מדינות אירופה.



הדוגמאות בספר מבהירות מצבים, יש ציטוטים מעיתונים כלכליים, וטורים מעניינים.

ניכרת עבודה רצינית ומעמיקה של ניתוח והבנת הגורמים, המדינות וכללי ההתנהגות בהן, כולל הסברים מאירי עיניים על כלכלתן של אותן מדינות ומה מותר ומה אסור לעשות.



זהו ספר חובה המיועד למנהלים, לחברות שעסקיהם חובקי עולם, שעובדיהם נאלצים לא אחת לנהל או לפקח בארצות אחרות, ולמרות שזהו מחקר מדעי ורציני גם לקורא הסקרן, יתגלה כר נרחב של ידע

מרתק ואינפורמציה הנמסרת בצורה בהירה , זורמת ומעניינת לקריאה .

נהניתי מאוד מהקריאה בספר והעשרתי את ידיעותיי.


המלצה חמה- נדמה לך צודק


נדמה לך שאתה צודק

ג'ון לויד

וג'ון מיצ'ינסון

288 עמודים

כנרת, זמורה ביתן.



אני "מתה" על ידע, לא משנה של מה. תמיד אגרתי במוחי פריטי ידע, זה מרתק אותי. ומסתבר שגם את שאר בני המשפחה שלי. (עובדה שהתגלתה לי תוך כדי קריאת ספר זה) . תוך כדי קריאה ניהלתי מעין חידון לבני הבית, עד מהרה "רבנו" על הספר. אפילו נועה בת השמונה וחצי ניסתה לקרוא בו. אין צורך לציין שאריאל קרא את כל כולו. אכן ספר כייפי אם הוא מאפשר גם לאחרים להנות J



כשהתחלתי לקרוא נדהמתי מכמה דברים שחשבתי שאני יודעת, כמו מי המציא את הטלפון? –על פי הספר זה לא! אלכסנדר גרהם בל.

האם יהלום הוא החומר הקשה ביותר? מהו גודלו של היהלום הכי גדול שישנו? (והכי חשוב-ואיפה הוא נמצא???? – לפחות שאדע אולי אתעשר)

מה שם התבוסה  המשפילה ביותר שנחל נפוליאון? (לא- זה אינו קרב ווטרלו, וזה אף אינו קרב כנגד בני אדם...-לא מגלה J )



מה מקורה של המילה "הלו" כן, זאת שאנו אומרים כשמישהו מתקשר.

מה מקורו של הפרנץ' טוסט בצרפת? ( בעקבות הספר ביקש בי שאכין לו פרנץ' טוסט, גם נועה ביקשה.)

כמה מדינות יש בארה"ב?

חושבים שאתם יודעים מהו ההר הגבוה ביותר? חישבו שנית!

שרקנים אתם אוהבים?(אנחנו בבית מאוד אוהבים וגידלנו כמה)  יודעים למה הם משמשים?

מי היה הראשון שטען שכדור הארץ סובב סביב השמש? – לא תאמינו כמה זמן לפני קופרניקוס טען זאת...אריסטרכוס מסמוס. והוא גם חישב את הגודל היחסי של כדור הארץ ושל השמש  והירח, ואף את המרחק בניהם.



ומי אמר שיאכלו עוגות? לא זאת אינה  היא!  ומי מהאירופאים אוכלים כלבים?





אוהבים טריוויה? חושבים שאתם יודעים הכל? אז זהו הספר בשבילכם. אצלנו הוא משמש כר פורה לשאלות למשחק הטריוויה בין הארוחות בהמתנה בתור ובכלל.

ברור שממליצה J




חצי המלצה-רפאל


רפאל

יצחק י. יערי

 הפטרון (חלק ראשון בטרילוגיית המלאכים)

245 עמודים

חלונות, סדרה בהוצאת גוונים.



רפאל הינו בחור ש"חוסר היכולת שלו למצוא ולהחזיק  מקום עבודה גרם למשפחתו להפעיל עליו לחץ, כדי שיפנה למכר של משפחה ש"יעזור לסדר עבודה.." " עד כאן זה דיי מוכר בעצם, אך רפאל יוצר קשר עם מיליונר בשם נרי קיסר (מזכיר לכם מישהו מההיסטוריה?)

נרי קיסר הינו אדם המקושר מאוד, שזרועותיו חובקות את כל תחומי החיים וקשרים יש לו גם בחו"ל .

רפאל כשהסכים לעבוד דרכו לא ידע לאן הוא נכנס.  נרי חשב שהוא יהווה פוטנציאל אדיר בשבילו, אך רפאל עד מהרה מאכזב ומנפץ בבוטות את הציפיות שנתלו בו.

נרי קיסר מפעיל את ה"שיקספירים" .

הוא מתכוון להרוס את רפאל על הפגיעה בו.

השייקספירים, מטרים את כולו עולמו, והוא נמצא תחת מעקב שוטף. כל מה שהוא עושה זוכה לתגובה מצדם.

לרפאל יש חברה, שהיא חברה באירגון נשי. האירגון הנשי הזה משתף פעולה עם אירגונו של נרי קיסר, ויחד עם זאת משתמש לא אחת בפיונים כדי להטות את התוצאות לטובתו.



רפאל מתחיל לחוש את הלחץ שהשייקספירים מפעילים עליו והוא מנסה להלחם בחזרה.



כל פרק בספר נפתח בציטטה מהברית החדשה, ויש לכך מטרה.



בבריחתו מפני נרי קיסר הוא מתגלגל ומגיע לארצות שונות באירופה, בהם הוא מקבל סיוע מאירגונים או פריטים שנרתמים לסייע בידו.

העלילה מתחילה בשנות האלפיים וממשיכה הלאה לתוך העתיד הקרוב. כשהעתיד הצפוי אינו מבשר טובות.



המסר העולה מהסיפור הוא שהעולם המרושת, המצלמות, הפלאפונים כולם ביחד מהווים אמצעים לשליטה. שהפרטיות אובדת.



וקצת ציטטות:

"תראה פיפיניו... מה שקורה היום זה כך, אמצעי התקשורת קובעים בעצם  מי ינהל את הפוליטיקה. הם נותנים לאנשים שהם בוחרים זמן מסך, וזמן המסך הוא שמקדם אותם בתוך המפלגה."

"בעידן הזה אתה פשוט חייב להיות שחקן טוב. הדעות שלך לא חשובות  יותר ומעניינות אף אחד."

" השומר העביר על גופו את המגנומטר. מלבד אבזם החגורה והמצת הייתה נקודה אדומה בזרועו שצפצפה בכל פעם שעבר לידה המכשיר המיושן. 'מה זה?' שאל השומר בפליאה גדולה. לאחר מכן הוא עלה לחדרו ונשכב על המיטה הרחבה והמפוארת."


המלצה של נועה- הבננית והמשמש

הבננית והמשמש/שרון שמיר


איירה: רעות בורץ


הוצאה לאור: אופיר ביכורים .   

בספר מסופר על שני פירות :בננה ומשמש.
 הבננה גרה בגשם,  ברוח ובשלג, לעומת זאת המשמש גר בשמש על חוף הים - בקיצור איפה שחם נו שם- כן , כן שם על חוף הים .

יום אחד התחילו להרגיש המשמש חם והבננית קר החליפו השניים מקומות, הבננית לחם והמשמש לקר .



                           את שאר הסיפור לא אגלה


רק אגיד שממליצה לילדים בגיל 6-7


במיוחד לילדים שאוהבים חרוזים !


הסיפור מלא בחרוזים ויש ציורים יפים.


נועה.









יום רביעי, 4 בינואר 2012

המלצה של נועה- דודה מרגלית נפלה אל השלולית


דודה מרגלית נפלה אל השלוליתנורית זרחי
55 עמודים
כנרת זמורה ביתן

יש בספר שירים שחלק אהבתי
חלק היו מצחיקים כמו בשיר:
עננים ,עננים
דובים זקנים!
מתגלגלים מסתרבלים,
לא מסתכלים ונתקלים,
בום טרח!
אחד על השני עולים
ומצחיהם החבולים תמיד כחולים
וכואבים,
וגם ביום רואים כוכבים.

עננים, עננים,
שקים שמנים!
תגידו, אין מספיק מקום שם בשמים?
חסרי נימוס!
לדרוך לחברים על הרגלים.
עננים, עננים,
גלמים זקנים!
מה שחסר להם הכי –
זה משקפיים.



וגם השיר הזה שקוראים לו "מושלמת "
אהבתי אותו כי היא עושה כל מה שהיא רוצה וזה קצת מזכיר לי את עצמי. וזה מאוד חמוד שהיא מחפשת בספרים הכל והרגליים על השולחן- -מותר לי לאכול עוף בידים גם מלכת אנגליה אוכלת ככה.אהבתי את זה!ועכשיו שיעירו לי אני גם אחפש בספרים.
אני ממליצה לכל הילדים לקרוא.

ואמא של נועה אומרת שאחרי שנועה קראה את השירים היא הלכה לכתוב שיר משלה- שיר על צפרדעים.הנה השיר שכתבה נועה:


צפרדעים צפרדעים מפוזרים
בום טרח אחד על השני קופצים

מסתבכים, מסתרבלים
וכמובן שלא רואים
לכן זה את זה
מפילים

מקפצים ונדקרים
מעלים של סירפדים
מה ?
שכחתי לציין
הם גם לא שומעים
.


יום ראשון, 1 בינואר 2012

הילד האחרון של המאה.

הילד האחרון של המאה
סמי ברדוגו.
312 עמודים
הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

לסמי ברדוגו התוודעתי בשנת 2001, קראתי אז את "ילדה שחורה" , וישר הבנתי למה אני אוהבת סיפורים קצרים. היכולת הזאת שלו לקרב אל הקורא זכוכית מגדלת  ולהציג בפניו את המציאות כמות שהיא -היא גדולתו. 
הספר הזה שאני מחזיקה ביד מכיל סיפורים קצרים ונובלות . חלק מהסיפורים פורסמו כבר בעבר. ולמרות זאת ליחם לא נס.  
סמי ברדוגו מכניס את הקורא ישר לתוך עולמו/ה של דמות. כל מילה אצלו נשקלת ונבררת ככה שהתוצר המוגמר (לפחות בעיניי )הוא נהדר. אצלו הארץ מכילה מגוון רחב של דמויות. רובו קהל שבד"כ קולו אינו נשמע.
הספר מחולק ל4 חלקים. וגדולתו של ברדוגו ככותב ניכרת גם בסיפורים הראשוניים שלו, שאם להודות על האמת בעיניי הם הדובדבן שבקצפת. בעצם לא רק הם.
ישנם סיפורים בספר כמו "כמונו נאהבים" שהקול הבוקע מהם הוא קל בשל ובעל נופך שנוסף לו לברדוגו  ובכך הוא פותח עוד צוהר לעולם שלו כמספר.
יש פן נוסף בסיפורים הפעם, לא רק משפחות חסרות, תאי משפחה לא שלמים  או יחסים של אנשי שוליים. הפעם נוספים להם גם משפחות מלאות, יחסים מסוג אחר, תלישות ועוד מוטיבים  שאיפיינו את כתיבתו בעבר.
ספר מעניין ומרתק.

עלבון

עלבון
אילנה לדרפיינד
131 עמודים
הוצאת סער.

זהו ספר המכיל סיפורים קצרים, רובם מתרחשים בכפר קטן, חלקם שזורים זה בזה ויוצרים מארג של דמויות הנושקות זו לזו מן הסיפורים.
דמויות, שהחיים לא תמיד הטיבו עימם.
אילנה לדרפיינד, עוסקת בנושאים רבים ומגוונים, כאשר מוטיב השואה מופיע בחלק דיי גדול של הסיפורים.  אפיזודות, לבטים, יחסים בין אנשים, בין משפחות, שכנים ועוד.
מתוך נקודת המבט של ילדים, של מבוגרים ועוד. 


ששת הסיפורים הראשונים, נראים מנותקים זה מזה, ולכל אחד מהם מעין קיום משלו,  ואז  החל מהסיפור עלבון,  שאר הסיפורים עוסקים בדמויות מאותו הכפר, בכל סיפור מטילה זרקור  המחברת על אחת הדמויות ומקימה אותה לחיים. אפיזודות מחיי אנשים קמות לחיים,  לפעמים יש תחושה כי אפשר היה להדק יותר או לוותר על משפט אחד או שניים בסיפורים.
יש לציין כי בעקבות הסיפורים שבאו אחרי הסיפור עלבון התחברתי יותר אל הספר. נראה כי הסיפורים אחריו משכו מעלה מעלה את הכתיבה. משיא אל שיא.


תקציר הסיפור:"עלבון" בשכונה שבה היו בתים פשוטים החל לצמוח בית בין שתי קומות.  בית החריג מנוף הסביבה. אל הבית הגיעו דיירים חדשים, בניהם ארבעה אחים. המספר מוזמן אל הבית, הוא לובש את מיטב מחצלותיו, ומגיע אחר כבוד אל הבית הנכסף. " מימי לא ראיתי  מרתת בשר ודם, אלא באיורים שבספרים. לבושה היה שחור, סינר לבן מעומלן חבק את מותניה ולראשה שביס לבן. היא הוליכה אותי לחדר גדול שפסנתר כנף עמד בו. שטיח ענק כיסה את הרצפה וציפורים צבעוניות ניבטו ממנו, מקורן מונף אל על; מפלי מים שטפו, גלשו מהרים; עצים שפארותיהם כורעות תחת עומס הפרי, והכל כך חי, כל כך אמיתי!"
המספר נכנס ומתיישב מבלי לזוז עד אשר נכנסים ארבעת הילדים והמטפלת. המטפלת מדברת אל הילדים בצרפתית המספר חש שבו מדובר במיוחד לאחר שדבריה מעוררים גיחוך.
הוא נבוך ופורץ בבכי ויוצא משם אל ההרים.

ואז מגיע הסיפור על משפחת איצקוביץ המופיעה ברמז בסיפור הקודם, בסיפור זה מסור על משפחה שבבתם גדלה יתומה שהיא אחייניתם. הם מתפרנסים משתי פרות.
גב' ארליך מתרעמת שאליה שולחים את היתומה  ובאחד הימים היא טוענת שרבקה היתומה היא שגנבה את הפמוטים. 
בעקבות זאת מר איצקוביץ  מתאבד והאם נוטשת את הבית.
וככה נרקמים להם שאר הסיפורים מדמות שהיתה שולית בסיפור הקודם לדמות ראשית בבא אחריו.

אשמח לקרוא עוד מפרי עטה של אילנה לדרפיינד. 


מי בכלל דיבר על אהבה?

מי בכלל דיבר על אהבה?
אורית רז
272 עמודים
ספריית פועלים.

כשהתחלתי לקרוא את הספר, כמעט ונטשתי אותו, לשמחתי המשכתי ואז הכתיבה כבשה אותי. כשמונים עמודים ראשונים, לטעמי, נכתבו בלשון שהרחיקה אותי כקוראת מן הגיבורה. אך את את הפכה הקריאה לחוויה מרתקת. הכתיבה הפכה קרובה יותר אליי, והתחלתי להתחבר אל הדמויות במיוחד אל רוחל'ה- המספרת בגוף ראשון את הקורות אותה.
העלילה מתרחשת בימים טרום הרצחו של ראש הממשלה רבין,  רוחל'ה מנסה להבין מדוע אמה מרבה לכנותה "נשמה חוטאת", מדוע היא מטיחה בה את האשמה על כישלון עסקיו של האב, על נטישתו את אישתו ועוד.
זהו מונולוג שבו מגוללת רוחל'ה את קורות חייה, כשהספר נפתח בנטישת האב את הבית וחזרתו לארה"ב. כאשר רוחל'ה מוסרת לידי אמה את מכתבו של האב.
האם היא דמות דיי מעוררת מחלוקת, היא אישה קטנה, מאופרת, חובשת שביס, שמקפידה על קלה כבחמורה. רוחל'ה שלמדה בעבר באולפנה, עובדת כאחראית משמרת בבית קפה.
האם מנסה למצוא מזור לבעיותיה ופונה אל מקובל מויאל, ששכנתה הפנתה אותה אליו.  בתחילה, נרתעה האם מללכת אל אותו מקובל, אך בהמשך הפך הוא לאחראי על  פעולות האם שמנסה למנוע את נסיעת האב אל ארה"ב בחזרה. היא מבצעת את כל אשר אומר אליה מויאל, כולל השמת קמעות ושאר דברים תחת משכבו של בעלה. בעלה אינו שומר את המסורת כפי שהיה בעת מגוריהם בארה"ב.
עם נסיעת האב, האם כמעט מתמוטטת, ורוחל'ה המנסה לפצות את אמה, נעתרת לגחמותיה של האם. האם גוררת את רוחל'ה אל המקובל כדי שהוא ימצא מרפה ויראה את הנפש החוטאת, מויאל מכין קמע לרוחל'ה, ושב וטוען באוזני האם שרוחל'ה אינה נשמה חוטאת.
רוחל'ה מוצאת נחמה בזרועותיו.
הדברים מסתבכים בהמשך והיא מחליטה להתחיל לכתוב, כי בשיחותיה עם מויאל היא סיפרה לו שהיא כותבת שירה, הוא מציע- ספרי מתח- ורוחל'ה כדי לרצות מחליטה לכתוב סיפורים.
רוחל'ה בונה אט אט את זהותה על רקע הנטישה והתפוררות התא המשפחתי של הוריה.
תוך כדי היא מגלה המון דברים על אמה ואביה. וכמובן עליה עמצה.

הדמות הנבנית אט אט היא דמות מרתקת ככל שהכתיבה נעשית ישירה יותר ומקרבת.
אהבתי-ממליצה.

השיר העשירי

השיר העשירי
נעמי רגן
367 עמודים
כנרת, זמורה ביתן- מוציאים אור

משפחת סמואלס היא משפחה יהודית, מהמעמד הבינוני פלוס, החיה בקהילה יהודית בארה"ב. קיילה בתם הצעירה של משפחת סמואלס עומדת להתארס  לסת-עלם חמודות, הלומד גם הוא משפטים בהרווארד, ההכנות לאירוסים בעיצומם , אביגיל סמואלס ,אישתו של אדם, היא אישה המרוצה מחייה, אישה מאושרת, היוצאת על מנת לארגן את מסיבת האירוסים של קיילה, אך כאשר עולמם מתהפך עליהם כשהאב, - אדם רואה חשבון מצליח נעצר ע"י ה FBI באשמת הזרמת מיליוני דולרים לאירגוני טירור,  הכסף שהועבר שימש להרג של חיילים אמריקניים.  סת, מעדיף לדחות את האירוסים ומייעץ לקיילה לשמור מרחק מהוריה על מנת שסיכוייהם למצוא עבודה לא יפגעו.

קיילה בגחמה פיתאומית, נוטשת את הכל וטסה לארץ ישראל, שם היא מגיעה לקומונה מיסטית המונהגת על ידי רב צעיר וכריזמטי, היא יוצרת קשר עם אדם בשם דניאל העובד יחד איתה בחפירות הארכיאולוגיות בים המלח.

אדם מאיץ ודוחף את אישתו ללכת אל ביתם אביגיל ולהחזירה לארה"ב, אביגיל עושה כדבריו, אך כשהיא מגיעה לארץ היא נוכחת לדעת שקיילה השתנתה.
האם תחזור קיילה עם אמה לארה"ב? מה יעלה בגורל אירוסיה לסת? מה יהיה על אדם? מי הוא דניאל? 

העלילה הפעם אינה עוסקת בעדה החרדית, אותה מטיבה נעמי רגן לתאר, אלא במשפחה מן המעמד הבינוני פלוס, משפחה שהולכת בימי שבת אל בית הכנסת שאחד מבניה נשוי לגויה ועוד. 
העלילה נסובה על שאלות כגון: חשיבות הקשר, הרדיפה אחר עושר ועוד, השיבה אל המקורות וההסתפקות במועט.  לרגן, מסרים יפים, וחבל שהיא לא העמיקה את הקו של האשמת האב,  קראתי ברצף ובכל זאת התגנבה אלי המחשבה שאת המסר הזה הייתי רוצה לקרוא בעטיפה אחרת.

לסיכום ספר חביב וקריא.

חינוך פיננסי

חינוך פיננסי
כי כסף לא גדל על העצים
צביקה ברגמן
335 עמודים
"סודות"-פירסומים כלכליים

זהו ספר הדרכה העוסק בצד הפיננסי של החיים,  צד שלכל אדם יש נגיעה ולפיכך כל אחד יוכל למצוא את האינפורמציה אותה הוא צריך.
ספר הבנוי משיעורים שיעורים, כשכל שיעור מתחיל בשם הפרק, מה נלמד בפרק,
הספר בנוי באופן ברור, העברית פשוטה ובהירה, הוא בונה לקורא את עולם המושגים החל בכסף וכלה בורסה, עסקים וביטוחים.
28 פרקים ובסופו מילון מושגים כלכליים.

הספר מיועד לכלל האוכלוסיה, הוא מציע לכל גיל ולכל חתך אוכלוסיה את הנושאים הרלוונטים עבורם,
כל הפרקים קצרים ומובנים היטב.
החומר מועבר יפה ובאופן ברור וזה חשוב כשזה ספר הדרכה.
הספר פותח במושג כסף, הוא מביא את הרעיון מאחורי הכסף, השפה קולחת, בפרק אחריו המחבר עובר אל" הבנק  ואתה" הסברים מהיסוד לגבי פתיחת חשבון, סוגי חשבוות יתרות סוגי לקוחות ועוד.
(בפרק זה לדעתי ולדעת בני- היו יותר מדי מושגים המרוכזים יחדיו-דבר שעלול להרתיע מעט) אך אל דאגה, בפרקים הבאים ממשיך המחבר וחוזר על המושגים,
אהבתי שיש בו התייחסות לכל מצב בחיים, מבר מצווה ועד פנסיה. המחבר מביא דוגמאות קונקרטיות לכל המושגים וההסברים ובכך הוא הופך את הספר לידידותי לקורא.דוגמאות לדף בורסה, להוצאות חתונה, חיסכון ועוד

הבן הצעיר שלי גם קרא ואהב למעט ההסתייגות הקלה מעומס המושגים בפרק הבנק ואתה. אך אל דאגה בהמשך הכל ברור וזורם.


ממליצה לכל אלה שנמצאים בצומת בחייהם הפיננסיים, לכל בני הנוער שזהו מגעם הראשון עם הצד הפיננסי של החיים, לזוגות והורים צעירים, (יש גם הדרכה להורים כיצד לחנך בענייני כסף) מתאים לכל אלה בעלי חריגות יתר (כמעט כולנו)ולאלה בעלי כספים שלא תמיד יודעים מה לעשות ואיך לגרום לכסף לעבוד עבורם. 

קללת מקבת


ללת מקבת
ג'ניפר לי קארל
349 עמודים
אריה ניר הוצאה לאור בע"מ.
קללת מקבת/ג'ניפר לי קארל
Haunt me still/Jennifer Lee Carrell
2011
תרגמה מאנגלית: נעה בן-פורת

הספר נפתח ב:"הדעת, היא הפיתוי העתיק בעולם" וכבר זקפה אמירה זו נקודת זכות לסופרת, גם בעיני הידע והדעת מהווים את אבני הפיתוי החזקות והעצומות  הקיימות .

הספר עוסק בקללה שההצגה השייקספירית נושאת עימה.  הוא מבוסס על בדיחה של מבקר אחד על ההצגה של מקבת, זהו מחזה שבו הרוע אינו מאוזן בהצגה, כמו כן הקטעים של שלוש המכשפות בעיני מבקרים רבים נראו  כמו תוספת מאוחרת למחזה.

ולגבי העלילה- קייט סטנלי הינה במאית  המתמחה במחזות של שייקספיר, היא מוזמנת ע"י ליידי ניירן על מנת להפיק את מחזהו של שייקספיר "מקבת" . ליידי ניירן היתה שחקנית מפורסמת בעברה, והיא מגדלת בביתה את הנכדתה לאחר ששני הוריה נהרגו בהיותה בת 15. פרט זה זהה גם לגבי קייט סטנלי שאף היא איבדה את הוריה בהיותה בת 15.

ליידי ניירן מתגוררת בטירה עתיקה בסקוטלנד ליד הגבעה שבה מת מקבת. ליידי ניירן ובעלה אספו פריטים רבים הקשורים למחזה, ובעלה מת בנסיבות חשודות לפני כחודש ימים. כאשר קצת לפני מותו הוא כמעט והשיג או השיג כבר את הכתב היד המקורי של שייקספיר. הגבעה נקראת דנסינן- היא גבעה ארורה, וליידי ניירן מתרה בקייט שלא תעלה עליה לבדה. קייט בכל זאת עולה לגבעה ונרדמת, כשהיא מתעוררת היא מגלה לתדהמתה גופת נערה צעירה מכוסה בגלימה ולידה מונחת סכין. קייט משערת שזאת לילי נכדתה של הליידי. היא אוחזת בסכין ורצה כשלפתע אוחזת בה אישה בעלת שיער אפור הנאבקת בה, ולבסוף גורמת לה להתכופף כשדמות רכובה על סוס עוברת דרכם. האישה האפורה מבקשת מקייט שתחזיר את הסכין כי הבאתה לכאן מהווה פתח למאורעות ואירועים של רוע.

קייט בוחרת לקחת עימה את הסכין וממשיכה לטירה, בדרכה היא פוגשת בבן פרל, שהיה אהובה. בן חוזר ובודק את הגבעה אך לא מוצא כל גופה. קייט חוזרת לטירה וכשהיא נכנסת היא מחפשת את הליידי כדי לספר לה על לילי. להפתעתה לילי נמצאת בין האורחים בטירה. האורחים מספרים כי אסור להגיד את השמות של האנשים מהמחזה כי הדבר מעיר קללה עתיקה. ואם מישהו אומר משהו יש לצטט ממחזה אחר, שמח שבו הציטטה מובילה לאירוע חיובי.

שחקנים מן המחזה נעלמים ומתים, גם האישה האפורה נמצאת תלויה מתה ועוד. הרבה דם יש בסיפור, הרבה הרג. לילי נחטפת, וקיייט מרגישה צורך להצילה, לרשותה עומדים 48 שעות כדי להשיג את כתב היד המקורי, שתמורתו היא תקבל את לילי. העלילה מתנהלת על פני כל הגלובוס, ומזכירה במקצת את כתביו של דן בראון. יש בעלילה מכשפות, אמונה בקסמים ועוד. כמו כן המון המון מידע וידע על השתלשלות  העניינים, עלילה המרחשת במקביל הן בעבר והן בהווה. לעיתים היתה אינפורמציה רבה מדיי וקפיצות רבות מהרפתקה אחת לרעותה.

עבודת התרגום היתה מעולה לדעתי, שכן היתה אינפורמציה שלי כקוראת ישראלית לא היה רקע להבין והמתרגמת טרחה והבהירה.

המירוץ אל אטלנטיס


המירוץ אל אטלנטיס - אנדי מקדרמוט (ספר)





הוצאת מודן,
2010
תרגם מאנגלית: אריה חשביה
 420 עמודים.
The Hunt for Atlantis - Andy McDermott    

הוריה של נינה נהרגו בחיפושם אחר היבשת האבודה והיא משוכנעת שהיא יודעת היכן היבשת, האוני' מסרבת לממן לה את המחקר והיא מקבלת הצעה ממילארדר (כריסטיאן פרוסט)  לממן את החיפוש, אך מתברר שהיא נמצאת תחת מעקב של מישהו המעוניין להרוג אותה.  או לפחות למנוע ממנה את החיפוש, היא ניצלת בעור שיניה בעזרתו של צ'ייס השומר שמונה ע"י המיליארדר פרוסט , ביתו קארי הידועה בנדבנותה מצטרפת אל צוות המחקר, והחגיגה מתחילה.

מסתבר כי אנשי אטלנטיס שהבינו כי הקרקע לרגליהם אינה יציבה מחליטים להקים את תרבותם, תרבות האטלנטיס באיזורי ארץ אחרים.  המרדף בין המסדר בראשותו של ג'ובאני קובראס,  הרוצה לחסל כל זכר לקיומה של אטלנטיס לבין הצוות בראשותה של נינה  ואנשי צוותה מתחיל. (או ממשיך...)

הספר אינו מניח לקורא, הדפים נהפכים מעצמם מסקרנות, ומהרפתקה להרפתקה אנו מלווים את נינה, אדי וקארי כמו בלונה פארק ענק שבו בכל רגע מתהפכת העלילה . אינדיאנה ג'ונס הוא בן דוד עני יחסית אל ההרפתקות המזומנות לקורא- גם כאן יש כניסה למעבי הג'ונגלים והתקלות עם בני שבט שלא ידוע, מסוקים, התפוצצויות, אירן ומה לא.

האמת שבהתחלה אמרתי לעצמי- שוב אטלנטיס?! אך המתח והעניין בספר חיפו על כך עד מהרה. ספר מותח ומרתק יש בו הכל מכל.

כמו כן התברר לי שהבן הקטן שלי  אריאל) אף הוא נשבה בקיסמו של הספר. פרט לכך  אם מישהו רוצה להפיק סרט בסגנון אינדיאנה ג'ונס אז זה הספר שיכול להיות בסיס מעולה. נראה כי המחבר ממש מריץ מצלמה דימיונית לנגד עינינו ואנו חולפים מתמונה לתמונה וכדברי רבקה מיכאלי-  אין רגע דל.

מומלץ לכל חובבי ספרות  המתח וההרפתקות.

יום רביעי, 7 בדצמבר 2011

23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם- המלצה חשובה



23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם
מאת הא ג 'ון צ'אנג
מאנגלית: גיא הרלינג
302 עמוד
2011
כנרת, זמורה-ביתן –מוציאים לאור

בחרתי לקרוא את הספר במיוחד בעקבות המחאה הציבורית, שפשטה לא רק בארץ. אני שמחה שבחרתי לעשות זאת, הספר פותח פתח לכל אלה שתוהים האם אפשר אחרת, האם יש דרך והאם הקפיטליזם במתכונתו הנוכחית הוא התשובה.

הספר נכתב כתגובה למשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב ואירופה, כאשר "הכלכלה העולמית מלקקת את פצעיה", המחבר טוען "שהקטסטרופה הזאת נותרה בגלל אידאולגית השוק החופשי ששלטה בעולם מאז שנות ה-80 של המאה ה20. סיפרו לנו שאם נניח את השווקים לנפשם, הם יניבו את התוצאות היעילות והצודקות ביותר. [...] על סמך העצות האלה הנהיגו רוב המדינות בשלושת העשורים האחרונים מדיניות שוק חופשי-הפרטה של חברות תעשייה ופיננסים בבעלות המדינה, ביטול הגבלים עסקיים של ענפי הפיננסים והתעשייה, ליברליזציה של השקעות וסחר בינלאומיים ..." נשמע לכם מוכר?!

הספר כתוב בצורה מאירת עיניים, לכאורה בצורה קלילה ושנונה עם מטרה רצינית ומכובדת, המנתצת מוסכמות שרובנו גדלנו עליהם, קול המחבר הוא קול של שפיות, כל פרק נפתח ב"דבר מס'..." שם הפרק ואחריו "מה שמספרים לנו" הסבר קצר ואז "מה שלא מגלים לנו" פה מרחיב המחבר ומנתץ בפטיש 10 ק"ג את התפיסה הקודמת, הוא מביא הוכחות מרתקות לדבריו, המבוססות על כלכלות העולם, מחקרים תפיסות ועוד. והכי חשוב שגם אני הבנתי. המחבר מזהה את הכשלים שהובילו את הכלכלה למשבר שבו היא נמצאת, ומציע אלטרנטיבות שפויות .
לטענת המחבר- זהו מיתוס שיש כלכלת שוק חופשי- לדוגמא הוא מביא- העסקת ילדים, (שפעם היתה דבר טבעי ביותר, סחר בסמים ועוד)

אין המחבר מציע לנטוש את הקפיטליזם . הוא אינו אנטי-קפיטליזם, להיפך,הוא טוען שהקפיטליזם הוא הרע במיעוטו אך הוא מציע קפיטליזם שאינו חזירי, שאינו פוגע בנו ובכלכלת המדינה. הוא מציע שהמדינה/ממשלה תקח חלק פעיל בניווט הכלכלה, פה יקומו רבים ויגידו שאין הם מבינים בכוחות השוק, ולכך עונה המחבר שהוא אחד הכלכלנים המוערכים בעולם, שגם הכלכלנים לא תמיד מבינים, הוא מביא לדוגמא את הכלכלה של קוריאה, של שוויץ(מדינה דלת משאבים אך הראשונה בפריון) של שוודיה (מדינה קפיטליסטית עם מדיניות רווחה מוצהרת וענפה) ועוד ומוכיח כי לא צריך להיות כלכלנים עדי להצליח.
המחבר טוען שלא תמיד טובת בעלי המניות לטווח הקצר אכן טובה עבורם ועבור המדינה, הוא אינו מסכים כי הכסף או הנהול אינם תלויי מדינה.

הוא טוען כפי שאנו חשים שהעושר של האלפיון העליון אינו מחלחל למעשה אל השכבות שמתחתיהן.
הוא אף טוען שחינוך אינו ערובה לפריון או לכלכלה פורחת, כן, אני אפילו מציגה את הטענה הזאת, למרות שאני עוסקת בחינוך ומאמינה בו. ויחד עם זאת טיעוניו אינם מופרכים. שוויץ מדינה עם אחוז נמוך! של נרשמים ולומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובכל זאת הכלכלה שלה פורחת, והפריון הוא אחד הגבוהים בעולם. את כל דבריו הוא מגבה בעובדות.

הפרק האחרון מציע איך אפשר לתקן והציל את הכלכלה.

לסיכום, מה אתם יודעים על קפיטליזם? איך איפשר לקרוא את הספר? למי הוא מיועד? ומה לי לקרוא אותו?

א. מסתבר שאני לא ידעתי הרבה, ושמה שידעתי היה מוטעה ביסודו.
ב. המחבר מציע 7 דרכים לקרוא את הספר. לכל דרך יש מטרה, אני בחרתי לקרא הכל- כפי שדרך מספר 7 הציעה- זהו רעיון לא רע בכלל.
ג. הספר מיועד לכולם, כן גם לאלה שסיימו ללמוד כלכלה, במיוחד להם. הוא מצליח לקעקע את המושגים שרובנו גדלנו עליהם, או לפחות, כך האמנו, הם נכונים. הייתי מייעדת אותו גם לשר האוצר שלנו ולראש הממשלה ומוטב שעה אחת קודם.
ד. למה לי או לך לקרוא אותו?-כי ככה לא יעבדו עלינו בעיניים, כי ידע הוא כוח וככזה נוכל להשפיע ולהיות מודעים. כי הספר מראה לנו דברים שלא מגלים לנו, או שעם הזמן נשתכחו גם מקובעי המדיניות.
כל כך הרבה דברים סימנתי לי על מנת שאשתמש בהם בסקירתי זו, כל כך הרבה מראי מקומות, ובסוף החלטתי להשאיר לכם את המלאכה- את מלאכת הקריאה.

מומלץ ביותר.

יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

המלצה-מין שאינו מינו - חציית מגדר בקולנוע העלילתי

מין שאינו מינו - חציית מגדר בקולנוע העלילתי
/ סנדרה מאירי
הוצאת הקיבוץ המאוחד
2011
סדרה – מגדרים
עורכים - חנה נוה, חנה הרצוג
281 עמוד

סקירה.

כשאני הולכת לקולנוע אני בד"כ לא מחפשת מסר סמוי, או לראות כיצד הבמאי בחר להביא סצנה כזאת או אחרת, אני בד"כ לא חושבת על זה. אני רוצה לראות סרט טוב, להנות. זה מה שתמיד חשבתי על יעודם של הסרטים.

ספר זה עוסק כיצד נתפסת תפיסת המגדר המיני בסרטים. הוא סוקר סרטים רבים מתקופות שונות, בוחן את המסר ואת הדרכים להעברתו אל הצופה. הוא מציג מיתוסים ולעיתים שובר אותם, כאשר המסר שבו הוא עוסק הינו מיניות האדם כאשר היא הפוכה למיניות הפיזית שלו. בחינת מאפייניהן ותפקידיהן של שש צורות חציית מגדר בקולנוע העלילתי: "התחזות מגדרית", "טומבויזם", "טרנסווסטיזם", "טרנסקסואליות", "טרנס-גוף" ו-"דראג".

החקירה נעשית בסרטים שאת חלקם ראיתי ועל חלקם האחר שמעתי, סרטים כגון חמים וטעים, פסיכו, לבוש לרצח, שתיקת הכבשים, ינטל ועוד. כאשר הדמויות מהוות את כן הציור עליו מצייר הבמאי ו/או השחקן.

הסרט ינטל תמיד שבה את ליבי, וכאן היה ניתוח מעמיק לסרט זה. הספר מציע את התזה של בויארין " מודל בחור הישיבה קרס עם הבנייתו מחדש של המגדר היהודי החדש בסוף המאה ה-19, התקופה שבה גם מתרחש סיפורה של ינטל." מאירי מציעה את ההסבר הבא: "סרטה של סטרייסנד הוא ניסיון אמיץ לשלב את המודל הזה בתרבות האמריקאית של זמננו ולהעביר באמצעותו לא רק את המסר אודות הגבר היהודי הנשי אלא- ואולי בעיקר – את המסר שסטרייסנד עצמה, כוכבת קולנוע בעלת אטריבוטים יהודיים מובהקים נאלצת להיאבק על הדחף שלה ליצור בתוך תרבות לא יהודית. החלטתה ללהק את עצמה לתפקיד הכפול של ינטל/אנשל היא תרומה משמעותית לניסיון זה".
בהמשך הפרק, בעצם בסיומו, כותבת המחברת:" "אלטמן-רביד מדגישה כי ההערצה לסטרייסנד אינה יודעת גבולות בקרב נשים, בעיקר נשים בעלת השפעה רבה בקולנוע ובאומנות, ובקרב הקהילות ההומו לסביות. לעומת זאת, גברים סטרייטים – יהודים ולא יהודים כאחד מתייחסים כלפיה בעויינות:" תגובות הומואיות וסטריטיות לעבודתה של סטרייסנד[...] הנן קוטביות לגמרי-רתיעה ופחד לעומת משיכה והערצה בקרב צופות"".

לסיכום- ספר לא פשוט, מאתגר המנתח את הסרטים בצורה מעוררת מחשבה.

תראה, ציפור- וואו איזה ספר

תראה, ציפור
סיפורים קצרים מהמגירה
קורט וונגוט
251 עמודים
הוצאת זמורה ביתן.

וואו.
כן ועוד וואו.

אני בד"כ חשדנית כאשר מוצאים לאחר מותו של מישהו אוסף, אך הספר הזה באמת מכיל סיפורים שהם כמו פנינים על החוף המבקשות שיאספו אותן האנשים הקטנים.
אכן ספר שהוא מתנה כפי שכתוב על הכריכה.

זהו ספר שהוא אסופת סיפורים קצרים חלקם נוטים לכיוון הפנטזיה וחלקם על האנשים הקטנים עם סוף שעושה סוויטצ'.

אין מילים מבוזבזות בספר. הכל כתוב במהודק וחסכוני. וזה יוצר סיפורים שגורמים לי כקוראת לשוב ולקרוא אותם. לא רק סיפורים יש בספר אלה גם איורים מאת המחבר -כמו שאני אוהבת, כאלה שמדברים אליי. קווים נקיים חסכוניים מלאי הבעה. פרצופים ודמויות. כמעט כמו בכתיבה של קוסם המילים הזה.

בהקדמה לספר מאת סידני אופיט כתוב:"סיפוריו של קורט אשר לוקטו בקובץ זה הם תזכורת לשעשוע של תקופה זו- כה קלים לקריאה, כה ישירים , עד כי טכניקת הסיפר שלהם נראית פשטנית כמעט, וכך עד
שפונה הקורא לחשוב על מה מדבר הסופר. הם ביטוי לפנס הקסם המילולי של קורט, הסודיקו המשקף בלא רחמים את הגחמות והמסתורין של ההתנהגות האנושית, אך במידה של הומור וסלחנות."
הספר נפתח במכתב שכתב קורט למילר את המכתב הוא חותם :"
שלך
Kurt
אישיות מופרעת " וכאן מופיע
Lרישום שחבל שאיני יכולה להעתיק

בסיפור הראשון בספר הנקרא:"סודיקו" מסופר על בעל שהמציא חבר לשיחה את סודיקו, הוא נותן לאישתו את סודיקו להתנסות.

'ואולי ניתן, חשבה אלן, כי על השולחן במטבח נחו קופסת פח קטנה, תיל מתכתי ואוזנייה, התקן שהעלה על הדעת מכשיר שמיעה, יצירה מודרנית משהו, מופלאה כמפלי הניאגרה או הספינקס. הנרי בנה אותה בחשאי בזמן הפסקות הצהריים והביא אותה הביתה אמש. ממש לפני ששכבו לישון, זכתה אלן לפרץ השראה וכינתה את הקופסה בשם — שילוב חינני של איש סוד וחיית מחמד — סוֹדיקוֹ.
"מה הוא הדבר שכל אדם רוצה באמת, כמעט יותר ממזון?" הנרי שאל בביישנות כשהראה לה את סודיקו לראשונה. הוא היה גבר גבוה ומחוספס, שהיה על פי רוב ביישן כבריית יער. אבל משהו שינה אותו, החדיר בו להט קולני. "מה זה?"
"אושר, הנרי?"
"אושר, כמובן! אבל מה המפתח לאושר?"
"דת? ביטחון, הנרי? בריאות, יקירי?"
"איזו מין כמיהה את רואה בעיניים של זרים ברחוב, בעיני כול?"
"תגיד לי אתה, הנרי. אני נכנעת," אמרה אלן בחוסר ישע.
"מישהו לדבר איתו! מישהו שבאמת מבין!" הוא נופף בסודיקו מעל ראשו. "וזה המישהו!"
עכשיו, בבוקר שאחרי, אלן נפנתה מן החלון ובזהירות החליקה את האוזנייה של סודיקו לתוך אוזנה. היא תחבה את קופסת המתכת השטוחה לתוך חולצתה והסתירה את התיל בשׂערה. קול נקישה רך מאוד והמהום, צליל גבוה כזמזום יתוש, התפשט באוזנה.
היא כיחכחה בגרונה, מודעת לעובדה שאין בכוונתה לדבר בקול, וחשבה לעצמה, "איזה יופי של הפתעה אתה, סודיקו."
"הרווחת את ההפסקה הזאת ביושר, אלן," לחש סודיקו באוזנה. הקול היה מתכתי וגבוה, בדומה לקול שמפיק ילד המצמיד אל פיו מסרק עטוף נייר. "אחרי כל מה שעברת, הגיע הזמן למשהו נחמד גם בשבילך."
"אוה," אלן חשבה, ממעיטה בערך האמירה, "לא היה כל כך קשה. למעשה היה נעים וקל."
"רק לכאורה," אמר סודיקו. "אבל היו כל כך הרבה דברים שנאלצת לוותר עליהם."'
אני יכולה להמשיך ולהביא עוד ועוד מהסיפורים שבספר, אך אעשה בכך עוול בהכבירי במילים.
פשוט יותר לקרוא את קורט. הרבה יותר מרתק מאסופת המילים שלי.

חקירות ודרישות- המלצה על ספר הגות- מאמרי מופת

חקירות ודרישות
מאמרי מופת על חברה, אמונה ומצב האדם
כותבים: עמנואל קאנט, לודוויג ויטגנשטיין, דייוויד יום, מקס ובר, רוברט לואיס סטיבנסון, אנדרו קרגי, מרק טוויין, ג'ק צסטרטון, תיאודור רוזולט, חנה ארנדט, הנס יונס, ארווינג קריסטול, אודו מרקוורט וויליאם ג'יימס
ערך והקדים מבואות: אסף שגיב

אקדים ואומר שבד"כ איני קוראת פילוסופיה, ובכל זאת מצאתי עניין בספר. יש לציין כי לפני כל מאמר מביא העורך דברי הסבר על הכותב, כולל קורות חיים. הדבר מאפשר לקורא שאינו מצוי (כמוני) להבין הן את הרקע והן את הדמות הדוברת.

בהקדמה לספר כותב אסף שגיב:" כל ניסיון לאתר מכנה משותף רעיוני בין הטקסטים שחיברו האישים האלה נידון בהכרח לכישלון. נכון, אפשר להצביע על קו שמרני מובהק בטיעוניהם של הנס יונס, אודו מרקוורט וחנה ארנדט, [..] ואולי, אחרי הכל, הדבר היחיד הקושר מאמרים אלה יחדיו הוא, בפשטות, האכסניה שבה פורסמו לראשונה בעברית-כתב העת תכלת. "

לגבי, מצאתי בחלק מן המאמרים דברים אקטואליים גם לימינו אנו, במיוחד בכל הקשור למחאה החברתית וגם מאמר של חנה ארנדט העוסק בחינוך.
מאמרו של מרק טווין נשמע אקטואלי מתמיד. הוא אף כתוב בשנינות ובהומור האופיינים לו.

בחרתי לפתוח באנדרו קרנגי במאמרו "עושר".

אנדרו קרנגי, היה מהגר סקוטי בארה"ב שבמו ידיו ההקים אמפריה כלכלית אדירה, ויחד עם זאת הקדיש חלק ארי מנסכיו- 350 מיליו על יוזמות פילנתרופיות. במאמר זה סוקר קרנגי את האפשרויות החברתיות ומעמיד את היתרון של חברה קפיטליסטית על פני חברה קומונוסטית ויחד עם זאת הוא טוען שעל המדינה עצמה להטיל מס עיזבון מודרג " עליו להתחיל ממיסוי אפסי על ירושות צנועות לשארים תלויים, ולטפס במהירות ככל שתופח הסכום עד הגיעו למדרגה העליונה – אוצרו של בעל המיליונים. [...] מדיניות כזאת תמריץ את העשירים לחלק את הונם עוד בחייהם, והחברה אכן צריכה לשאוף לכך, משום שהדבר מועיל לה עד מאוד. אין לחשוש שמדיניות כזאת תמצוץ את לשדה של היוזמה הפרטית ותפחית מתשוקתם של בני האדם לצבור עושר: שהרי הנדבנים, המבקשים שידברו בהם אחרי לאחר מותם , יזכו בדרך זו לא רק בתשומת לב רבה יותר, אלא גם בהזדמנות להעביר סכומי כסף אדירים לקופתה של המדינה בשמה של מטרה נאצלת." הוא ממשך וכותב: " זוהי איפא חובתו של העשיר: לשמש דוגמא לחיים צנועים, חפים מרהב, מהתפארות ומניקור עיניים; לדאוג כראוי לצןרכיהם הליגיטימיים של התלויים בו,[...] במתן צדקה יש להבטיח שהעזרה מוגשת למי שמסוגל לעזור לעצמו. נותן הקה צריך לספק מקצת מן האמצעים שבעזרתם יוכלו שוחרי השיפור העצמי להגשים את משאלת ליבם."
תיאודור רוזוולט בנאומו "האדם בזירה" אומר:
" אופיו של האדם וחוסנו נמדדים הן במימוש חובותיו לעצמו והן במימוש חובותיו למדינה. חובתו המרכזית של האדם שמורה לעצמו ולמשפחתו, וכדי למלא אותה תחילה עליו להשתכר למחייתו, ברמה החיונית לקיום חומרי. רק אחרי שיבנה בסיס כלכלי איתן ויהיה מסוגל לספק את צרכיו, יוכל לגייס את יתרת כוחו לטובת הציבור כולו. אני בזים- ובצדק- לאנשים הלוחמים בלהט למען האנושות המופשטת, אך הופכים בעצמם נטל על קרוביהם., לאלה המדברים גבוה-גבוהה [...] לכן איני מסכים שאדם שכל מעלתו היא היותו איל הון, שכל גדולתו נגזרת מעושרו הרב, הוא נכס יקר חמדינה כלשהי, ובפרט אין הוא נכס לארצי שלי."מרק טווין במאמרו "הפחותה שבחיות" כנראה שמאמר זה נכתב בעקבות אירועים אלימים שהתרחשו בכרתים (שלושה נזירים נשרפו למוות).
הוא משווה את האדם לסוגי חיות שונות, ומוצא שהחיות עדיפות ע פני בני האדם, שלא אחת הורגים ופוגעים באחרים רק בשל ההנאה שבדבר. הא מציין את הנטייה לאגור עושר באופן הבא:
" ידעתי שבני אדם רבים אשר צברו ממון רב יותר מכפי שיוכלו לבזבז אי-פעם הפגינו רעב בלתי נשלט לעוד, ולא היססו לרמות את הבורים ואת חסרי הישע וליטול מהם את מנת חלקם הדלה כדי להשביע במידה כל שהיא את תאוותם."
המאמר של ג'ק צ'טרטון " האתיקה של ממלכת הפיות" הוא מסביר מדוע אנו כמבוגרים נהנים מאגדות, כשקראתי מאמר זה התבהר לי מד
וע אני אוהבת סיפורי פנטזיה
הנה קטע מדבריו:" "...בעודנו רכים מאד בשנים אין לנו צורך בסיפורי אגדה: דיי לנו בסיפורים. החיים עצמם מעניינים דיים. ילד בן שבע מתרגש כשמספרים לו שטומי פתח דלת וראה דרקון. אבל ילד בן שלוש מתרגש כאשר מספרים ל שטומי פתח דלת. [...] יש רגליים לסברה כי הפעוט הוא הברייה היחידה שאפשר לקרוא באוזניה רומן ריאליסטי מודרני מבלי להלך עליה שעמום. "
אסיים בחנה ארנדט במאמר על " המשבר בחינוך"
היא כותבת על תפקיד ההורים :" בחינוך הם נוטלים אחריות על שני הדברים כאחד, על חייו והתפתחותו של הילד ועל המשכיותו של העולם. שני ענפי האחריות הללו אינם חופפים, למעשה הם עלולים לעמוד בסתירה זה לזה. האחריות להתפתחותו של הילד חותרת במובן מסויים נגד העולם: הילד דורש הגנה וטיפול מיוחדים, כדי שלא יהרס בידי העולם. אבל גם העולם זקוק להגנה מפני החדש, המסתער עליו בשעטה בכל דור ודור."היא ממשיכה ואומרת שהילד זקוק ללהגנה מפני העולם, וכי כיום המרחב הציבורי חודר אל תוך המרחב המוגן של הילד, וכי התייחסות אל הילד וכינון עולם של ילדים מחבל למעשה בתנאים הנחוצים להתפתחות וצמיחה.