23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם
מאת הא ג 'ון צ'אנג
מאנגלית: גיא הרלינג
302 עמוד
2011
כנרת, זמורה-ביתן –מוציאים לאור
בחרתי לקרוא את הספר במיוחד בעקבות המחאה הציבורית, שפשטה לא רק בארץ. אני שמחה שבחרתי לעשות זאת, הספר פותח פתח לכל אלה שתוהים האם אפשר אחרת, האם יש דרך והאם הקפיטליזם במתכונתו הנוכחית הוא התשובה.
הספר נכתב כתגובה למשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב ואירופה, כאשר "הכלכלה העולמית מלקקת את פצעיה", המחבר טוען "שהקטסטרופה הזאת נותרה בגלל אידאולגית השוק החופשי ששלטה בעולם מאז שנות ה-80 של המאה ה20. סיפרו לנו שאם נניח את השווקים לנפשם, הם יניבו את התוצאות היעילות והצודקות ביותר. [...] על סמך העצות האלה הנהיגו רוב המדינות בשלושת העשורים האחרונים מדיניות שוק חופשי-הפרטה של חברות תעשייה ופיננסים בבעלות המדינה, ביטול הגבלים עסקיים של ענפי הפיננסים והתעשייה, ליברליזציה של השקעות וסחר בינלאומיים ..." נשמע לכם מוכר?!
הספר כתוב בצורה מאירת עיניים, לכאורה בצורה קלילה ושנונה עם מטרה רצינית ומכובדת, המנתצת מוסכמות שרובנו גדלנו עליהם, קול המחבר הוא קול של שפיות, כל פרק נפתח ב"דבר מס'..." שם הפרק ואחריו "מה שמספרים לנו" הסבר קצר ואז "מה שלא מגלים לנו" פה מרחיב המחבר ומנתץ בפטיש10 ק"ג את התפיסה הקודמת, הוא מביא הוכחות מרתקות לדבריו, המבוססות על כלכלות העולם, מחקרים תפיסות ועוד. והכי חשוב שגם אני הבנתי. המחבר מזהה את הכשלים שהובילו את הכלכלה למשבר שבו היא נמצאת, ומציע אלטרנטיבות שפויות .
לטענת המחבר- זהו מיתוס שיש כלכלת שוק חופשי- לדוגמא הוא מביא- העסקת ילדים, (שפעם היתה דבר טבעי ביותר, סחר בסמים ועוד)
אין המחבר מציע לנטוש את הקפיטליזם . הוא אינו אנטי-קפיטליזם, להיפך,הוא טוען שהקפיטליזם הוא הרע במיעוטו אך הוא מציע קפיטליזם שאינו חזירי, שאינו פוגע בנו ובכלכלת המדינה. הוא מציע שהמדינה/ממשלה תקח חלק פעיל בניווט הכלכלה, פה יקומו רבים ויגידו שאין הם מבינים בכוחות השוק, ולכך עונה המחבר שהוא אחד הכלכלנים המוערכים בעולם, שגם הכלכלנים לא תמיד מבינים, הוא מביא לדוגמא את הכלכלה של קוריאה, של שוויץ(מדינה דלת משאבים אך הראשונה בפריון) של שוודיה (מדינה קפיטליסטית עם מדיניות רווחה מוצהרת וענפה) ועוד ומוכיח כי לא צריך להיות כלכלנים עדי להצליח.
המחבר טוען שלא תמיד טובת בעלי המניות לטווח הקצר אכן טובה עבורם ועבור המדינה, הוא אינו מסכים כי הכסף או הנהול אינם תלויי מדינה.
הוא טוען כפי שאנו חשים שהעושר של האלפיון העליון אינו מחלחל למעשה אל השכבות שמתחתיהן.
הוא אף טוען שחינוך אינו ערובה לפריון או לכלכלה פורחת, כן, אני אפילו מציגה את הטענה הזאת, למרות שאני עוסקת בחינוך ומאמינה בו. ויחד עם זאת טיעוניו אינם מופרכים. שוויץ מדינה עם אחוז נמוך! של נרשמים ולומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובכל זאת הכלכלה שלה פורחת, והפריון הוא אחד הגבוהים בעולם. את כל דבריו הוא מגבה בעובדות.
הפרק האחרון מציע איך אפשר לתקן והציל את הכלכלה.
לסיכום, מה אתם יודעים על קפיטליזם? איך איפשר לקרוא את הספר? למי הוא מיועד? ומה לי לקרוא אותו?
א. מסתבר שאני לא ידעתי הרבה, ושמה שידעתי היה מוטעה ביסודו.
ב. המחבר מציע 7 דרכים לקרוא את הספר. לכל דרך יש מטרה, אני בחרתי לקרא הכל- כפי שדרך מספר 7 הציעה- זהו רעיון לא רע בכלל.
ג. הספר מיועד לכולם, כן גם לאלה שסיימו ללמוד כלכלה, במיוחד להם. הוא מצליח לקעקע את המושגים שרובנו גדלנו עליהם, או לפחות, כך האמנו, הם נכונים. הייתי מייעדת אותו גם לשר האוצר שלנו ולראש הממשלה ומוטב שעה אחת קודם.
ד. למה לי או לך לקרוא אותו?-כי ככה לא יעבדו עלינו בעיניים, כי ידע הוא כוח וככזה נוכל להשפיע ולהיות מודעים. כי הספר מראה לנו דברים שלא מגלים לנו, או שעם הזמן נשתכחו גם מקובעי המדיניות.
כל כך הרבה דברים סימנתי לי על מנת שאשתמש בהם בסקירתי זו, כל כך הרבה מראי מקומות, ובסוף החלטתי להשאיר לכם את המלאכה- את מלאכת הקריאה.
מומלץ ביותר.
כנרת, זמורה-ביתן –מוציאים לאור
בחרתי לקרוא את הספר במיוחד בעקבות המחאה הציבורית, שפשטה לא רק בארץ. אני שמחה שבחרתי לעשות זאת, הספר פותח פתח לכל אלה שתוהים האם אפשר אחרת, האם יש דרך והאם הקפיטליזם במתכונתו הנוכחית הוא התשובה.
הספר נכתב כתגובה למשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב ואירופה, כאשר "הכלכלה העולמית מלקקת את פצעיה", המחבר טוען "שהקטסטרופה הזאת נותרה בגלל אידאולגית השוק החופשי ששלטה בעולם מאז שנות ה-80 של המאה ה20. סיפרו לנו שאם נניח את השווקים לנפשם, הם יניבו את התוצאות היעילות והצודקות ביותר. [...] על סמך העצות האלה הנהיגו רוב המדינות בשלושת העשורים האחרונים מדיניות שוק חופשי-הפרטה של חברות תעשייה ופיננסים בבעלות המדינה, ביטול הגבלים עסקיים של ענפי הפיננסים והתעשייה, ליברליזציה של השקעות וסחר בינלאומיים ..." נשמע לכם מוכר?!
הספר כתוב בצורה מאירת עיניים, לכאורה בצורה קלילה ושנונה עם מטרה רצינית ומכובדת, המנתצת מוסכמות שרובנו גדלנו עליהם, קול המחבר הוא קול של שפיות, כל פרק נפתח ב"דבר מס'..." שם הפרק ואחריו "מה שמספרים לנו" הסבר קצר ואז "מה שלא מגלים לנו" פה מרחיב המחבר ומנתץ בפטיש
לטענת המחבר- זהו מיתוס שיש כלכלת שוק חופשי- לדוגמא הוא מביא- העסקת ילדים, (שפעם היתה דבר טבעי ביותר, סחר בסמים ועוד)
אין המחבר מציע לנטוש את הקפיטליזם . הוא אינו אנטי-קפיטליזם, להיפך,הוא טוען שהקפיטליזם הוא הרע במיעוטו אך הוא מציע קפיטליזם שאינו חזירי, שאינו פוגע בנו ובכלכלת המדינה. הוא מציע שהמדינה/ממשלה תקח חלק פעיל בניווט הכלכלה, פה יקומו רבים ויגידו שאין הם מבינים בכוחות השוק, ולכך עונה המחבר שהוא אחד הכלכלנים המוערכים בעולם, שגם הכלכלנים לא תמיד מבינים, הוא מביא לדוגמא את הכלכלה של קוריאה, של שוויץ(מדינה דלת משאבים אך הראשונה בפריון) של שוודיה (מדינה קפיטליסטית עם מדיניות רווחה מוצהרת וענפה) ועוד ומוכיח כי לא צריך להיות כלכלנים עדי להצליח.
המחבר טוען שלא תמיד טובת בעלי המניות לטווח הקצר אכן טובה עבורם ועבור המדינה, הוא אינו מסכים כי הכסף או הנהול אינם תלויי מדינה.
הוא טוען כפי שאנו חשים שהעושר של האלפיון העליון אינו מחלחל למעשה אל השכבות שמתחתיהן.
הוא אף טוען שחינוך אינו ערובה לפריון או לכלכלה פורחת, כן, אני אפילו מציגה את הטענה הזאת, למרות שאני עוסקת בחינוך ומאמינה בו. ויחד עם זאת טיעוניו אינם מופרכים. שוויץ מדינה עם אחוז נמוך! של נרשמים ולומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובכל זאת הכלכלה שלה פורחת, והפריון הוא אחד הגבוהים בעולם. את כל דבריו הוא מגבה בעובדות.
הפרק האחרון מציע איך אפשר לתקן והציל את הכלכלה.
לסיכום, מה אתם יודעים על קפיטליזם? איך איפשר לקרוא את הספר? למי הוא מיועד? ומה לי לקרוא אותו?
א. מסתבר שאני לא ידעתי הרבה, ושמה שידעתי היה מוטעה ביסודו.
ב. המחבר מציע 7 דרכים לקרוא את הספר. לכל דרך יש מטרה, אני בחרתי לקרא הכל- כפי שדרך מספר 7 הציעה- זהו רעיון לא רע בכלל.
ג. הספר מיועד לכולם, כן גם לאלה שסיימו ללמוד כלכלה, במיוחד להם. הוא מצליח לקעקע את המושגים שרובנו גדלנו עליהם, או לפחות, כך האמנו, הם נכונים. הייתי מייעדת אותו גם לשר האוצר שלנו ולראש הממשלה ומוטב שעה אחת קודם.
ד. למה לי או לך לקרוא אותו?-כי ככה לא יעבדו עלינו בעיניים, כי ידע הוא כוח וככזה נוכל להשפיע ולהיות מודעים. כי הספר מראה לנו דברים שלא מגלים לנו, או שעם הזמן נשתכחו גם מקובעי המדיניות.
כל כך הרבה דברים סימנתי לי על מנת שאשתמש בהם בסקירתי זו, כל כך הרבה מראי מקומות, ובסוף החלטתי להשאיר לכם את המלאכה- את מלאכת הקריאה.
מומלץ ביותר.
